טיפול משפחתי והדרכת הורים

טיפול במשחק עם ילדים

מאת: מרב בארי, פסיכולוגית חינוכית

גאיה ואני יושבות על הרצפה בין שתי כורסאות. מעלינו פרושה שמיכה גדולה כאוהל. כמה שניות של שקט ו.....בום! גאיה מקפיצה את הגג של האוהל וכל הגולות שפיזרנו עליו מתפזרות ברעש בחדר: איזה ברד בחוץ! סערת ברקים ורעמים! אבל אנחנו מוגנות בתוך המחבוא שלנו, שום דבר לא יכול לפגוע בנו כאן.

ארבעה גיליונות נייר גדולים מחוברים בסלוטייפ פרושים על כל רצפת החדר. יאיר ואני מציירים בגואש אדום ושחור נינג'ה ענק ואימתני עם מסכה שחורה וחרב שלופה. נראה מי יעז עכשיו להתעסק איתנו ולקרוא לנו בשמות!"...
על יתרונות טיפול דרך משחק

יציאה מהארון – טיפול להתמודדות בני המשפחה עם היציאה מהארון

ההבנה שאדם מסוים נמשך לבני או לבנות המין שלו היא משנה חיים: לא רק עבורו, אלא גם עבור הקרובים ובני המשפחה שלו. עצם ההתוודעות למצב ה"חדש" משנה בצורה משמעותית את חייהם של כל המעורבים. למרבה הצער, לא חסרים מקרים בהם עצם היציאה מהארון גרמה לעימותים עם בני המשפחה והקרובים האחרים, לעיתים עד לריבים שפירקו משפחות או להתפתחות עוינות של ממש כלפי מי שיצא מהארון.

מחשבות על תהליך ההפנייה לטיפול

מאת: שרונה קרן ודור רויטמן

ברצוננו להתבונן במערכת היחסים המשולשת שבין אדם הפונה לטיפול, הגורם שמפנה אותו למטפל, והמטפל המקבל את הפנייה[1]. תהליך ההפנייה לטיפול לא קיבל הרבה התייחסות בספרות, למרות שהוא נפוץ ביותר בארץ ובעולם.

ההפנייה לטיפול נעשית על פי רוב על ידי מקורות שונים, ולאו דווקא על ידי גוף מאורגן שזו סיבת קיומו. למשל, מטופלים רבים מופנים על ידי מכר שממליץ על מישהו שהוא מכיר או שמע עליו, על ידי רופא או איש מקצוע אחר, או דרך מטפל שהפונה יצר איתו קשר אך אין לו אפשרות לקבלו ומפנה אותו לקולגה.

במכונים ומרכזי טיפול נהוג שהמזכירות מנהלת את מערך ההפניות או שמטפלים מעבירים את הפונים זה לזה, לעתים קרובות מטפל ותיק יותר מפנה למטפל צעיר. בארץ קיימים עסקים קטנים, אשר מתמחים בהפניית מטופלים למטפלים.

על הורים, ילדים ושאר הנאות החיים

לפני מספר ימים, במהלך בילוי משפחתי בבריכה, שוחחתי עם מכרה, שהיא במקרה גם עובדת סוציאלית ברווחה, אודות שלושת ילדיה. אני ניסיתי לספר לה על הקושי שמלווה אותנו עם בננו בכניסתו לכיתה א', ובתגובה היא שיתפה אותי כיצד היא צורכת עבור שלושת ילדיה שירותי טיפול שונים בקופת חולים (טיפול רגשי, ריפוי בעיסוק, קלינאית תקשורת).

שאלתי אותה מה היו עושים פעם, והיא ענתה לי "מזניחים". זאת נשמעה לי תשובה הגיונית באותו רגע, והיא השתיקה אותי. אף הורה לא רוצה להחשב "מזניח", נכון?

בעולם שאנו חיים היום, רווי המידע והנגישות אליו, עצות להורים וטיפולים לילדים מציפים ומבוקשים מאוד. דובר כבר על אובדן הסמכות ההורית והקושי לבסס ולקיים אותה.

נשים וגופן בהקשר משפחתי

מאת: סיגל ארוך - , BSc. MSc., דיאטנית קלינית, טיפול והדרכה בהפרעות אכילה

מפגשים רבים במהלך שנות עבודתי המקצועית חידדו עבורי את הפער המתמיד הקיים בין הפיסיולוגיה והביולוגיה של הפרט, ובין המשאלות הפרטיות שלו, בהקשר התרבותי ,חברתי ומשפחתי בנוגע למידות הגוף והנראות שלו. 

פעמים רבות הייתי עדה למסע ייסורים שנבע מתוך הפער הזה ושהשפיע על הדימוי העצמי, ההערכה העצמית, התפקוד ואיכות החיים.

טיפול רגשי לילד או הדרכה וליווי להורים במסע ההורות?

מאת: איה בונה, מדריכת הורים, פסיכותראפיסטית ומטפלת זוגית

בתהליך ההתפתחות המקצועי שלי חלה תזוזה בין הנטייה שלי להמליץ למשפחות הפונות סביב ילדם לטיפול פרטני אצל מומחה לילדים, או לטפל במערכת ההורית והזוגית כבסיס לתמיכה בילדים.

ככל שפגשתי יותר ילדים והורים התעצמה והעמיקה ההבנה שההורים הם אלו שיכולים לסייע לילד באופן המיטבי ביותר. כאשר ילד מגיע לטיפול, הוא מסומן על ידי הוריו כ"בעייתי" והבעיה מונצחת. בנוסף יעבור זמן עד שייתן בי אמון ויסמוך עלי ועד שנראה תנועה בכיוון הרצוי. אז מה עדיף, הדרכת הורים או טיפול רגשי לילד?

התמודדות עם התפרצויות זעם של ילדים

מאת: מרב רייף ממן עו"ס ופסיכותרפיסטית

הורים רבים פונים לאנשי טיפול בילדים בנושא התפרצויות זעם של ילדיהם.

התגובה הנפוצה של הורים להתפרצויות זעם של ילדיהם היא הטפת מוסר לילד.

חשוב להבין, שלא מספיק להסביר לילד שההתנהגות שלו לא מקובלת. סביר להניח שהוא כבר יודע זאת. חשוב לתת לו כלים וטכניקות להתמודדות עם הסיטואציה.

הקשר בין קשיים בזוגיות ההורים לסימפטומים רגשיים אצל ילדים

מאת: שרון שיוביץ דוד עו"ס ומטפלת משפחתית וזוגית מוסמכת.

משפחת כהן מורכבת מזוג הורים בשנות ה-30 לחייהם, האב- חגי והאם- אפרת; ושלושה ילדים – עוז בן 7, נוי בת 5 והילי הפעוטה בת השנתיים.

ההורים פנו לטיפול רגשי עבור בתם האמצעית נוי. במפגש הראשון, סיפרו ההורים על ילדה חכמה, אהובה ורגישה מאוד לסביבתה.

האם אני אובססיבית?

מאת: אורית דולב, מטפלת רגשית, משפחתית וזוגית באוריינטציה רוחנית, יועצת חינוכית ופסיכולוגית חינוכית יישומית.

תאור מקרה מתוך הקליניקה:
לטיפול פנתה אימא צעירה בת 32, לשלושה ילדים מתחת לגיל -8. התרשמתי מאשה המודעת לעצמה, אינטיליגנטית, נאה, ומסודרת בהופעתה ובהתנהגותה.

היא הגיעה לטיפול כי הרגישה שהיא אובססיבית לנושא התזונה של בתה הבכורה. מתוך השיחה הסתבר שהיא מגבילה את בתה בסוגי המזון, הכמויות ושעות האכילה.

על הורות בעידן המודרני

מאת: איילת אבירם ברנד – פסיכותרפיסטית, בעלת התמחות בטיפול בפגיעות מיניות, זוגיות, הורות

האם גם אתם מצאתם את עצמכם לאחרונה מלאי אשמה כלפי ילדכם?
האם גם אתם שואלים לא אחת איפה אני טועה? כיצד יכול להיות שאני נותן את הנשמה ובכל זאת מרגיש שמשהו לא טוב קורה?

הורות כ"שדה קרב" האם הכרחי?

מאת תמר ארליכמן, עו"ס, מטפלת זוגית ומשפחתית

" אחרי ארוחת הערב, מקלחות והשכבות אני ממוטטת אין לי כוח לעשות כלום. מהשעה 18:00 בערב אני רק מחכה שהיום הזה יגמר, הוויכוחים הבלתי פוסקים על כניסה לאמבטיה. כניסה למיטה, אני מוצאת את עצמי צועקת מיואשת חסרת אונים. אני לא מאמינה כמה מתח כעס ואכזבה יש בשעות הללו"

ההורה כעוגן ערכי לצורך בניית עוגן ערכי באישיותו של הילד

מאת: ענת גרתי, פסיכולוגית חברתית, מטפלת משפחתית וזוגית מוסמכת

רבות דובר על המורכבות של תפקיד ההורה ונכתבו מודלים וספרים שונים המציעים את תפיסתם לתפקיד חיוני זה.