טיפול משפחתי והדרכת הורים

חרדה בתקופת הקורונה ואפקטיביות הטיפול ב- CBT

מאת: שחר בילר, פסיכולוגית חינוכית מומחית ומטפלת קוגניטיבית התנהגותית (CBT)
אנחנו נמצאים בתקופה מאתגרת עבור כולנו. זאת תקופה שמעמידה אותנו מול קשיים רבים, כלכליים, חברתיים, בריאותיים ונפשיים. מערערת את היציבות ואת הידיעה מה צפוי בחיינו, משנה את "חוקי המשחק" של מה שתפסנו כידוע וקבוע, מה שמביא לקשיים רגשיים ונפשיים, ולהחמרת הקשיים הרגשיים עבור אנשים המתמודדים עמם בימים של שיגרה.

ויסות רגשות

מאת: שירה טרנר סלוצקי, פסיכולוגית, מתמחה בתחום החינוכי.

ויסות רגשי קשור ביכולת לשלוט על הרגשות המתעוררים בנו ולבחור האם וכיצד לפעול לפיהם, בצורה שתיקח בחשבון מטרות קצרות וארוכות טווח.
ויסות רגשי מתפתח מינקות, וקשור במזג של הפעוט, בתגובות הסביבה המוקדמת (הורים ומטפלים בגיל הרך) אל רגשותיו והתנהגויותיו.

גיל שנתיים, הנורא?

מאת: שירה טרנר סלוצקי, פסיכולוגית, מתמחה בתחום החינוכי.

ילדים זקוקים להכלה ולגבולות, לתחושה שהם אהובים ללא תנאים ולצד זאת שמורים (גם מפני עצמם כאשר יש בכך צורך) בעת שלהורה כדאי לבחור בתבונה את המלחמות שלו-להגביל היכן שנדרש ולתת בחירה ולאפשר היכן שרק אפשר.

הדרכת הורים לזוגות פרודים-גרושים כתהליך ליצירת תקשורת חיובית ביניהם

מאת: ענת פישמן M.A פסיכותרפיסטית, מטפלת זוגית ומשפחתית

תהליך פרידה וגירושין הינו בדרך כלל תהליך מורכב וכואב בהיבטים שונים המשפיע הן על המערכת המשפחתית כיחידה והן על הפרטים שבה (ההורים והילדים).

התפרקות התא המשפחתי גוררת פעמים רבות עימות קשה בין בני הזוג המלווה בתחושות כעס, תסכול, אובדן, כישלון, פגיעה, חשש וכדומה, והיכולת שלהם לתקשר כהורים לילדיהם, לאור התחושות והרגשות השליליים, הופכת למשימה כמעט בלתי אפשרית.

חדרו של המתבגר*

מאת: דבי זולטי, פסיכולוגית קלינית

תקופת ההתבגרות, כשמה כן היא – תקופה של תהליך (התבגרות – פועל התפעל), הכרוך ביציאה מתקופת הילדות, בה ההורים נתפסים על ידי ילדיהם כדמויות המהוות מודלים, אותם חשוב להם לחקות ועל פי הקווים המנחים מצדם - להתנהל וכניסה לתקופה, בה מתעורר בהם הצורך למצוא בעצמם ומתוך עצמם את מי שהם - צרכים, רגשות, מחשבות, תפיסת עולם - את זהותם שלהם.

צורך זה פוגש את המתבגר במקום, בו הוא כבר אינו מוכן לקבל את תפיסת עולמם של הוריו כמובן מאליו. הוא זקוק לראות את עצמו נפרד מהם ובעל זהות משלו.

התמודדות ושליטה על כעסים

כעס הוא רגש שלילי, אבל בהחלט טבעי. כל אחד ואחת מאיתנו חווה כעס מפעם לפעם. הקושי רב יותר אצל אנשים אצלם הכעס מגיע עד לרמה של התפרצות זעם, כך שלתחושות השליליות נלוות התנהגויות דוגמת יציאה משליטה, אובדן פרופורציות ואף אלימות פיזית או מילולית. אם מוסיפים לכך אנשים אשר חווים כעסים עמוקים באופן תדיר יחסית, מבינים מדוע מדובר בבעיה גדולה הדורשת פתרון. 

החדשות המעודדות הן שכיום יש מגוון כלים להתמודדות ושליטה עם כעסים, המאפשרים לטפל בבעיה כאן ועכשיו – מבלי להמתין עד יעבור זעם.

הפרעת התנהגות אצל ילדים

זה לא פשוט לגדל ילדים, שבוחנים תמיד את הגבולות של הוריהם, עוברים תהליכי התפתחות המשפיעים על התנהגותם ונתקלים בקשיים המשפיעים על סביבתם. כאשר התנהגות הילד חורגת מהנורמה נהוג להשתמש במילה "הפרעה", על סוגיה השונים. הבעיה היא שלעיתים יש בלבול בין סוגי ההפרעות השונים, מה גם שהגבולות ביניהן לעיתים הם הכול חוץ מקבועים.

במאמר הבא נתייחס להפרעות התנהגות אצל ילדים, אשר לעיתים מבלבלים בינה לבין סוגים אחרים של בעיות המופיעות אצל הילדים: למשל הפרעות קשב, דיכאונות או חרדות.

על הדרכת הורים ועל הקשר בין הדרכת הורים לייעוץ זוגי ומשפחתי

מאת: יעל הלוי, פסיכותרפיסטית וביבליותרפיסטית M.A מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים

הורים שבנם או בתם נמצאים בטיפול פסיכותרפויטי לרוב מגיעים אל המטפל/ת אחת לשבועיים או שלושה לצורך הדרכת הורים.

מהי הדרכת ההורים המתנהלת במקביל לטיפול בילד/ה? מה נעשה במהלך הפגישות? מה ההבדל בין הדרכת הורים לבין טיפול אישי? מדוע לפעמים עוסקים בסוגיות של זוגיות במהלך הדרכת ההורים? כל אלה הן שאלות שעולות לעתים קרובות על ידי ההורים בפגישותיהם עם המטפל/ת של ילדם.

טיפול בהורות או טיפול בילד?

מאת גלעד אנגלברג, פסיכולוג קליני

זאת שאלה שהורים מפנים אליי פעמים רבות בקליניקה.

בשונה מהחשיבה שהייתה מקובלת שנים רבות בעולם הפסיכולוגיה השמה דגש על התנהגות הילד מבלי לתת משקל מספק להורה, היום הדעה הרווחת בקרב לא מעט אנשי מקצוע היא כי טיפול הורי הוא כזה הנותן דגש לעולמו הפנימי של ההורה, חוויית ההורות שלו והמפגש שלו עם עולמו הפנימי של הילד.

כמו בכלל של מסיכת החמצן במטוס – בטיפול עלינו לספק להורה קודם כל את החמצן לו הוא זקוק לפני שיוכל לעזור לילדו.

מקרה בוחן של טיפול במשחק עם ילדים

מאת: מרב בארי, פסיכולוגית קלינית וחינוכית

גאיה ואני יושבות על הרצפה בין שתי כורסאות. מעלינו פרושה שמיכה גדולה כאוהל. כמה שניות של שקט ו.....בום! גאיה מקפיצה את הגג של האוהל וכל הגולות שפיזרנו עליו מתפזרות ברעש בחדר: איזה ברד בחוץ! סערת ברקים ורעמים! אבל אנחנו מוגנות בתוך המחבוא שלנו, שום דבר לא יכול לפגוע בנו כאן.

ארבעה גיליונות נייר גדולים מחוברים בסלוטייפ פרושים על כל רצפת החדר. יאיר ואני מציירים בגואש אדום ושחור נינג'ה ענק ואימתני עם מסכה שחורה וחרב שלופה. נראה מי יעז עכשיו להתעסק איתנו ולקרוא לנו בשמות!"...
על יתרונות טיפול דרך משחק

יציאה מהארון – טיפול להתמודדות בני המשפחה עם היציאה מהארון

ההבנה שאדם מסוים נמשך לבני או לבנות המין שלו היא משנה חיים: לא רק עבורו, אלא גם עבור הקרובים ובני המשפחה שלו. עצם ההתוודעות למצב ה"חדש" משנה בצורה משמעותית את חייהם של כל המעורבים. למרבה הצער, לא חסרים מקרים בהם עצם היציאה מהארון גרמה לעימותים עם בני המשפחה והקרובים האחרים, לעיתים עד לריבים שפירקו משפחות או להתפתחות עוינות של ממש כלפי מי שיצא מהארון.

מחשבות על תהליך ההפנייה לטיפול

מאת: שרונה קרן ודור רויטמן

ברצוננו להתבונן במערכת היחסים המשולשת שבין אדם הפונה לטיפול, הגורם שמפנה אותו למטפל, והמטפל המקבל את הפנייה[1]. תהליך ההפנייה לטיפול לא קיבל הרבה התייחסות בספרות, למרות שהוא נפוץ ביותר בארץ ובעולם.

ההפנייה לטיפול נעשית על פי רוב על ידי מקורות שונים, ולאו דווקא על ידי גוף מאורגן שזו סיבת קיומו. למשל, מטופלים רבים מופנים על ידי מכר שממליץ על מישהו שהוא מכיר או שמע עליו, על ידי רופא או איש מקצוע אחר, או דרך מטפל שהפונה יצר איתו קשר אך אין לו אפשרות לקבלו ומפנה אותו לקולגה.

במכונים ומרכזי טיפול נהוג שהמזכירות מנהלת את מערך ההפניות או שמטפלים מעבירים את הפונים זה לזה, לעתים קרובות מטפל ותיק יותר מפנה למטפל צעיר. בארץ קיימים עסקים קטנים, אשר מתמחים בהפניית מטופלים למטפלים.