הדרכת הורים לזוגות פרודים-גרושים כתהליך ליצירת תקשורת חיובית ביניהם

מאת: ענת פישמן M.A פסיכותרפיסטית, מטפלת זוגית ומשפחתית

תהליך פרידה וגירושין הינו בדרך כלל תהליך מורכב וכואב בהיבטים שונים המשפיע הן על המערכת המשפחתית כיחידה והן על הפרטים שבה (ההורים והילדים).

התפרקות התא המשפחתי גוררת פעמים רבות עימות קשה בין בני הזוג המלווה בתחושות כעס, תסכול, אובדן, כישלון, פגיעה, חשש וכדומה, והיכולת שלהם לתקשר כהורים לילדיהם, לאור התחושות והרגשות השליליים, הופכת למשימה כמעט בלתי אפשרית.

הדרכת הורים יכולה לעזור לצמוח, דווקא בזמן פרידה וגרושים כשקשה לתקשר

לאורך השנים פגשתי בקליניקה, בדרך כלל בטיפול פרטני, מטופלים שעברו תהליכי פרידה וגירושין וביקשו תמיכה תוך כדי תהליך הפרידה או לאחר סיומו. בטיפולים אלו ההתמקדות היא בקשייו וצרכיו של המטופל כשהמטרה היא לתמוך בו, לסייע לו לעבד את תהליך הפרידה, להתחזק ולצמוח ממנו ולהמשיך בחייו ממקום נינוח ושלם עד כמה שניתן.

היו גם מקרים בהם פגשתי בקליניקה זוגות גרושים או בתהליכי פרידה שעקב הסכסוך ביניהם התקשו לקיים דיאלוג כהורים וביקשו עזרה בתקשורת ביניהם סביב הטיפול בילדים.

המפגשים של זוגות הורים אלו בחדר הטיפול בדרך כלל מאד סוערים לאור המשקעים ביניהם, אולם המטרה המשותפת "טובת הילדים" מצליחה לרוב להביא אותם שבוע אחר שבוע למפגש המשותף.

ההתמדה במפגשי הטיפול לאורך הזמן משפרת לא רק את היכולת שלהם לקיים דיאלוג חיובי סביב הטיפול בילדיהם, אלא גם את התקשורת ביניהם באופן כללי.

השיפור בתקשורת משפיע על הילדים שלהם שחווים רגיעה במתח שהיה בין ההורים, והבנה שההורים שלהם מסוגלים לקיים שיח חיובי כהורים למרות חילוקי הדעות ביניהם ולמרות הקשיים הכרוכים בפרידה. בנוסף, ההורים משמשים מודל חיובי לילדיהם באשר ליכולת להתמודד עם קושי.

להלן תיאור מקרה מהקליניקה המדגים תהליך כזה:

יעל ביקשה להגיע להדרכת הורים סביב קשיים עם שני בניה המתבגרים (15, 17).

בפגישה הראשונה יעל מתארת עד כמה סוער ומתוח המצב בבית בינה ובין הילדים, עד כדי אלימות מילולית ופיזית שלהם כלפיה, ואומרת שהיא חסרת אונים מולם.

יעל פרודה מליאור, אבי ילדיה, המתגורר בעיר אחרת. היא מספרת שהתקשורת ביניהם מאד טעונה ושהוא מסית את הילדים נגדה.

אחד הנושאים הכאובים שיעל מעלה הוא יחסם של בניה לבן זוגה, שאת נוכחותו בבית הם אינם מקבלים. הבנים הבינו מאביהם שיעל הייתה בקשר עם בן הזוג טרם הפרידה של הוריהם ושהוא הסיבה שהובילה לפרידה. הילדים מאד כועסים עליה ואומרים לה שהיא סילקה את אביהם מהבית וסביב העניין הזה יש מריבות רבות.

לאחר מספר פגישות בהן אנו מדברות על אירועים שונים שאירעו עם הבנים ועל דרכים ו"כלים" להתמודדות יעילה יותר, יעל אומרת שהשימוש בכלים הללו עוזר לה ושהשיחות נותנות לה ביטחון בהתמודדות היומיומית עם ילדיה. יחד עם זאת יעל מציינת שליאור (הפרוד) מחבל בהתמודדות שלה עם הבנים ושהיא חווה עקב כך תסכול רב. אני מבינה שהמתח בינה ובין ליאור מייצר כל הזמן אירועים לא פשוטים מול הילדים ואני מציעה לה להזמין את ליאור להגיע לפגישות הדרכת ההורים. יעל חושבת שזה רעיון טוב, אבל לא מאמינה שהוא ישתף פעולה.

לשמחתי ליאור מגיע לפגישה הבאה ואני מחזקת אותו על ההחלטה להצטרף לתהליך על אף המורכבות הרגשית. האוירה בחדר הטיפול עוינת ומתוחה ומלאה בכעסים ובחילופי האשמות. יעל וליאור זוכים להקשבה ולהכלה לכאב והכעס, יחד עם שיקוף להשפעת התקשורת השלילית ביניהם על הילדים. אני מבקשת משניהם להמשיך ולהיפגש ביחד בחדר הטיפולים לטובת הילדים. ליאור אומר שהוא יחשוב על כך ואנו נפרדים.

בשבועות והחודשים הבאים אנו נפגשים אחת לשבוע. יעל וליאור מקפידים להגיע לפגישות ונרתמים לעבודה על התקשורת ביניהם בהקשר לילדים.

בכל פגישה עולים אירועים או קשיים שכל אחד מהם חווה מול הבנים. דרך ההדרכה הם עוברים ממקום של האשמות הדדיות בתפקוד הורי לקוי, למקום של הבנה ששיתוף הפעולה ביניהם מייצר עבורם עמדה ברורה ואחידה מול הילדים, מאפשר להציב גבולות ולאכוף אותם, ומחזק אותם כהורים המהווים מודל חיובי לילדיהם.

לאורך המפגשים והתהליך שעוברים ההורים בקליניקה, גם אירועי המשמעת המורכבים עם הבנים הולכים ופוחתים. יעל וליאור מדווחים על חוויה של סמכות הורית ויכולת טובה יותר של התמודדות עם אירועים שמתרחשים בשגרה, לצד תקשורת חיובית ונעימה ביניהם.

הדרכת הורים לזוגות פרודים או גרושים הינה ללא ספק תהליך אתגרי. עצם המפגש המשותף דורש מההורים להתעלות מעבר לחילוקי הדעות הקיימים ביניהם, ובשיח המשותף הם מתבקשים להתמקד בטובת הילדים ולהימנע מהתנגחויות הדדיות. עם זאת, הרווח מהתהליך עולה על הקושי, שכן ההורים משקמים את הסמכות ההורית שלהם ומסגלים לעצמם יכולות לתקשורת חיובית ושיח מקדם ביניהם, על אף הרגשות הקשים שהם חווים אחד כלפי השני. בנוסף, הילדים זוכים במודל הורי ראוי לחיקוי של הורים משתפי פעולה, הפועלים לטובת ילדיהם למרות הכעסים ואי ההסכמות ביניהם.