top of page
  • תמונת הסופר/תמומחי בקשר לטיפול

הילד הרגיש במיוחד- הבנה וטיפול

עודכן: 6 באוג׳ 2022

מאת: שני קורן, פסיכולוגית קלינית

רון הוא ילד בכיין. לפחות ככה כולם אומרים לו. כשהוא מפסיד במשחק, הוא בוכה ומפסיק לשחק, כשהוא נופל, הוא ממרר בבכי עשר דקות. כשתור אחותו לבחור במה צופים בטלוויזיה, הוא מיילל.

דניאל הוא ילד רגזן. לפחות ככה כולם אומרים לו. כשהוא מפסיד במשחק, הוא מפזר את החיילים על הרצפה. כשהוא נופל, הוא צועק על אמא "מטומטמת" והולך, כשתור אחותו לבחור במה צופים בטלוויזיה, הוא מכה אותה עם השלט.

מה משותף לילדים האלו, שמתנהגים באופנים כל כך שונים? כולם ילדים רגישים מאוד, ולכולם קושי בוויסות רגשותיהם.


מרכז בקשר לטיפול הדרכת הורים לטיפול בכעסים, בקשיים בוויסות הרגשי
הילד הרגיש במיוחד, איך להתמודד עם קושי בויסות הרגשי?

ויסות רגשי

מוגדר כמנגנון השליטה על המערכת הרגשית של האדם- המאפשר לו לשאת רגשות קשים, להתאפק, ולא לפעול באופן מיידי על פי הרגשות, לבחון את הרגשות מבחוץ, ועל ידי כך לכוון ולאזן את רגשותיו בהתאם למצב נתון.

הפרעה מתמשכת וחריפה בוויסות הרגשי של ילדים, עשויה לנבוע משילוב בין שני גורמים: רגישות מולדת, וסביבה לא מתקפת (לינהן, 1993).


רגישות מולדת

אנשים (וילדים) שונים אחד מהשני במידת הרגישות שלהם, הדבר נכון עבור רגישותם של חושי הגוף- לכאב, למגע, לווליום וכו', ונכון בה במידה לגירויים רגשיים. אם נחשוב על סולם של עוצמת רגשות, כש-1 הכי נמוך, ו-10 הכי גבוה- מה שמביא לצער, כעס, פחד, או אפילו שמחה, בעוצמה 3 אצל אדם אחד, יכול לעורר את אותם רגשות בעוצמה 9 באדם אחר. חלק מהילדים נולדים עם סף נמוך במיוחד לרגשות, הם מעוררים רגשית בקלות, עוצמת רגשותיהם גבוהה, והחזרה שלהם לקו הבסיס שלהם, לאחר התפרצות רגשית, הינה איטית.


סביבה לא מתקפת

תוקף רגשי, מוגדר כהכרה וקבלה של הרגשות, המחשבות, התחושות וההתנהגות של הזולת, כדבר הגיוני שניתן להבינו. מכאן, סביבה לא מתקפת, הינה סביבה בה רגשות, מחשבות והתנהגויות, נתפסים כלא הולמים, לא מותאמים או מוגזמים. חשוב להבהיר, כי סביבה לא מתקפת אינה סביבה פוגענית בהכרח. כל ההורים, ללא יוצא מן הכלל, אינם מתקפים כל פעולה, רגש או מחשבה של ילדיהם- וזה מכיוון שההורה מטבעו הינו אדם אחר, נפרד, ולעיתים בעל פרספקטיבה שונה משל ילדו לגבי ההתרחשות.

אם נחזור ל"רון" מתחילת המאמר, שבוכה ממושכות לאחר הפסד במשחק. סביר להניח שהוא ישמע בבית, בגן, או בכל מסגרת אחרת את המשפטים: "זה לא נורא", "למה אתה בוכה מכזאת שטות?", ולעיתים גם "אנחנו לא נסכים שתשחק, אם כך אתה מתנהג כשאתה מפסיד". האמירות הללו הן אמירות הוריות נורמטיביות לחלוטין, שעבור ילד שאינו רגיש יתר על המידה, היו יכולות להתקבל בקלות. הקושי מתחיל כאשר ישנו חוסר הלימה קבוע ומתמשך בין עוצמת הרגשות, כפי שחווה אותן הילד, לבין תגובת הסביבה שאינה מבינה ומקבלת את עוצמה זו. חוסר ההלימה יכול לנבוע מרגישות מולדת של הילד, כפי שתואר לעיל, הפוגשת בסביבה רגילה, או לחלופין מרגישות ילדית ממוצעת, שפוגשת בסביבה מצומצמת רגשית.


אז מה עושים?

בילדים ובני נוער הדרך היעילה ביותר לשיפור הקשיים הינה שילוב של הדרכת הורים קבועה, וטיפול רגשי ממוקד וויסות בילד עצמו. בהדרכת ההורים ילמדו אסטרטגיות למתן תוקף ותקשורת מקרבת, ובטיפול הרגשי לילד ילמדו שיטות להגברת המודעות לרגשות, ולהרגעה עצמית, והסתייעות בתוך קשר עם האחר.

עם תהליך כזה, ניתן בהחלט להביא לשיפור משמעותי ביכולות הוויסות של הילד, בהתנהגותו בסיטואציות מעוררות רגשית, וכמו כן בקשר שלו עם בני גילו, ועם מבוגרים משמעותיים בחייו.

bottom of page