מה זו אלימות סלקטיבית ואיך מטפלים בילדים ששותקים בגן ובכיתה מרוב חרדה?
עודכן: לפני 3 שעות
מאת: מולי ברוט - פסיכולוג קליני ופסיכולוג חינוכי
מה היא אילמות סלקטיבית? למה ילדים מדברים בבית, אך שותקים בגן ובכיתה? איך אפשר לטפל באילמות סלקטיבית ובחרדה? למה לא כל ילד או ילדה ששותקים מוגדרים כסובלים מהפרעה של אילמות סלקטיבית? איך טיפול התנהגותי, טיפול דינאמי ואפילו מעורבות של ההורים יכולים לעזור?
למה ילדים לא מדברים בגן ובבית הספר, אך בבית הם מדברים?
"אילמות סלקטיבית" או "אילמות מבחירה" (מהמילה אילם או אילמת) היא כאשר מבוגרים ובדרך כלל ילדים בגילאי גן ובית ספר יסודי נמנעים מדיבור באופן עקבי, למרות שאין לו כל קושי שפתי.
לדוגמה, ילד בן 5 שמדבר בבית כרגיל באופן שוטף, אך בגן בכלל לא מדבר. אותו ילד נמנע מלדבר עם חברים ולא מדבר עם הגננות, אבל כשהוא מגיע הביתה הוא מדבר עם הוריו ומשפחתו ללא קושי.
אילמות סלקטיבית מוגדרת כהפרעת חרדה, כלומר מקור הסימפטום (הימנעות מדיבור) היא חרדה כל שהיא.
כאמור, בדרך כלל אילמות סלקטיבית מופיעה בגיל צעיר בגן ובבית ספר יסודי והצוותים במסגרות החינוך מדווחים להורים שהילדים לא מדברים. במקרים רבים ההורים מופתעים מהדיווח, שכן ברוב המקרים מדובר בילדים ללא קשיים שמוכרים מדווחים אחרים.
איך אפשר לטפל באילמות סלקטיבית ובחרדה?
ישנן כמה דרכים לטיפול באילמות סלקטיבית ובחרדה עצמה, נתמקד בשלוש הדרכים הבאות:
#1 מעורבות ההורים בגן וחשיפה הדרגתית לחרדה
לעיתים אפשר לעזור לילדים בגיל הגן בהדרכת ההורים ללא מעורבות ישירה של דמות טיפולית. במצבים אלו שיתוף פעולה בין ההורים לגננת יכול לעזור לילד להצליח לדבר גם בגן.
לדוגמה, אחד ההורים נכנס לגן ביחד עם הילדה או הילד, יושב איתם ליד שולחן משחקים ומזמין חברה או חבר אחד להצטרף. אם יש צורך אפשר להביא משחק אהוב מהבית. כך עם הזמן ובאופן הדרגתי, הילדים משתחררים מהחרדה המשתקת ומצליחים לדבר בגן. בתחילה רק עם ההורה, בהמשך עם ילדה או ילד נוספים, עם גננת אחת וכך עד לדיבור מלא וחופשי בגן. זוהי בעצם חשיפה הדרגתית ומבוקרת לחרדה ע"י ההורים "הדמות הבטוחה", עד שהילדים צוברים לאט לאט את הביטחון והחרדה נעלמת.
#2 טיפול התנהגותי ו"העברת" הדיבור מהבית לגן
הטיפול ההתנהגותי עוזר לילדים להתגבר על החרדה שבבסיס הסימפטום. בעזרת פרוטוקול מובנה ומותאם אישית מלווים את הילדים צעד אחר צעד ב"העברה הדרגתית" של יכולת הדיבור מהמקום בו הם מדבר בחופשיות (בדך כלל בבית), למקום בו הם נמנעים מדיבור (בדרך כלל במסגרת החינוכית).
תהליך זה לוקח מספר שבועות עד מספר חודשים והוא נעשה בדרך כלל על ידי דמות טיפולית או על ידי דמות מהמסגרת החינוכית (בת שירות, מורה וכו') ובהדרכת מטפלים מוסמכים. הטיפול יתקיים לפחות ברובו במקומות שבהם הילדים רגילים מחיי היום יום, כלומר בבית, בחצר בית הספר, בכיתה, בגן ועוד.
#3 טיפול דינאמי דרך טיפול במשחק
טיפול דינאמי, לילדים בגיל הצעיר נעשה ע"י טיפול במשחק (תרפיה במשחק Play therapy). באמצעות המשחק לרוב יותר קל לילדים להביע את עולמם הפנימי, לבטא תכנים שמטרידים אותם ולהביע בדרך עקיפה את החרדה והפחד מדיבור.
טיפול זה יהיה ארוך יותר מטיפול התנהגותי ויעשה בקליניקה ובחדר הטיפולים בדומה לטיפולים דינאמיים אחרים. טיפול זה מתאים יותר כאשר נראה שהסימפטום "עיקש" יותר.
בשורה התחתונה, אפשר לעזור ולטפל בחרדה ובאילמות סלקטיבית
אילמות סלקטיבית יכולה להחוות על ידי הסביבה כהימנעות עיקשת, אך בפועל יש מספר אפשרויות טיפול ולעיתים מספיקה הכוונה או הדרכה של ההורים ע"י אנשי מקצוע כדי לעזור לילדים לצלוח את הקושי איתו הם מתמודדים.
> > דברו איתנו או התקשרו 077-5215080 ונעזור לכם למצוא את המאצ' למטפלים בטיפול רגשי ופסיכולוגי לילדים ובהדרכת הורים שמומלצים באזור שלכם.
מקורות:
אילמות סלקטיבית - מדריך להורים, מחנכים ומטפלים, מאת יואל אליצור ורות פרדניק