top of page
  • תמונת הסופר/תמומחי בקשר לטיפול

בין מעורבות להתערבות - תפקיד ההורים בתהליך גיוס ילדם לשירות צבאי

עודכן: 13 במאי

מאת: ענבל ברק-גיל -עו"ס קלינית, פסיכותרפיסטית ומטפלת רגשית


מה תרצי או תרצה לעשות בצבא? איך הגיוס לצבא משפיע על גיבוש הזהות האישית של המתבגרים? מי משפיע על בחירת התפקיד של המלש"בים בצבא? עד כמה החוויות והתפיסות של ההורים משפיעות על הילדים? איך תהיו הורים תומכים ומייעצים, אך לא מתערבים?


תהליך הגיוס הוא שלב מחויב המציאות בחברה הישראלית מתוקף חוק (חוק שירות בטחון), המחייב כל צעירה וצעיר להתארגן לשלב הגיוס לצבא.


מה תרצה או תרצי לעשות בצבא? זו גם שאלה של גיבוש הזהות האישית

השאלה "מה תרצה לעשות בצבא?" מלווה כל מתבגר ומתבגרת החל מהצו הראשון, ולעתים אף לפניו, ומחייבת להתמודד איתה – בין אם מתוך ציפייה ובין אם מתוך חרדה. שאלה זו עולה גם כאשר החלום הוא להתגייס לשירות קרבי, וגם כאשר המוטיבציה היא להשגת פטור.


תקופת גיל ההתבגרות יכולה לזמן אתגרים רבים עבור בני הנוער. התמודדות עם גיבוש הזהות האישית, עם מסגרת ביה"ס, מבחני הבגרות, סיטואציות חברתיות ועוד.

תהליכי המיון בלשכת הגיוס מעמידים את המתבגרים בפני התמודדות נוספת שבה משתקפת ההערכה העצמית, ויכולת ההתמודדות עם היכולות והמגבלות שלהם יחד עם השוואה לאחרים משמעותיים. לתוך תהליך זה מתרכזים החלומות, הציפיות וגם הפחדים. באיזה תפקיד צבאי אני רואה את עצמי? האם אעמוד בציפיות? אילו תפקידים יפתחו בפני לעומת חברי? האם אצליח להתמודד עם האתגרים שמחכים לי?

זהו ללא ספק אחד הרגעים המשמעותיים ביותר בתהליך ההתבגרות ובעיצוב האישיות של הצעיר והצעירה בישראל.


מה הציפיות של המתגייסים מעצמם ושל ההורים מהם?

אל תחושות המתגייסים העתידיים (המלש"ב) מצטרפים ומשפיעים קולות רקע מופנמים ופעילים. בין השאר גם הקולות והרצונות של ההורים ביחס לשירות. בדומה למתגייסים, גם להורים ישנם חלומות, שאיפות וחששות ביחס לילדה ולילד שלהם.

סלמה פרייברג תיארה במאמרה "רוחות רפאים בחדר הילדים" כיצד בכל חדר ילדים מופיעים "אורחים" בדמות ההורים או דמויות מעברם של ההורים. כך ההורהים והילדים יכולים למצוא את עצמם מופעלים בהשפעת רגעים או סצנות מזמן אחר ועם סט דמויות אחר.

ברוח זו, ניתן לטעון כי כאשר המלש"בים מתייצבים בלשכת הגיוס - הם מגיעים טעונים בחוויות שלא כולן שלהם, אבל הוטענו בהם לעיתים זמן רב לפני שהחלו לחשוב בעצמם על השירות הצבאי אותו היו רוצים לעבור.

איך ההורים משפיעים על הבחירות של הילדים?

צבא - כמו תחנות אחרות בחייהם של המתבגרים, מפגיש את ההורים עם התמודדויות שלהם מהעבר. המפגש הצפוי עם המועמדים לגיוס הוא מפגש עם חוויה שיש לה היסטוריה משפחתית, מקום של בניה או הרס, חוויה של הזדמנות והתפתחות או חוויה מעוררת רתיעה וחשדנות. במובן זה, אופן החוויה של ההורה את המתרחש משפיע באופן ישיר על תיווך החוויה למתבגרים, ועל האופן שבו יתייצבו המתבגרים למפגש עם הצבא.

אם נביא בחשבון את הדברים ואת מקומו של הצבא בחברה הישראלית, הרי שגיוסו של המלש"ב מהווה מפגש בין מציאות חיה ומאד משמעותית בה הוא מתמודד, ובין רוחות העבר של ההורים כפי שהוטמעו והופנמו בו בהקשר לגיוס ולצה"ל.

להורים לרוב ישנה עמדה ברורה כלפי המאורע: שמחה, התרגשות וציפייה אך גם חשש וחרדה. לעתים ההורה עלול להשליך את מאווייו או פחדיו הפנימיים על רצונותיו של הילד או הילדה, וכך ינסה להשפיע עליהם לבחור מסלול מסוים שלאו דווקא מתאים עבורם, אלא נובע מצרכים וקונפליקטים שלו עצמו. לעתים חוויה טובה או פחות טובה שעבר ההורה במסלול צבאי מסויים תשפיע על האופן שבו ירצה לראות את ילדיו בתפקיד כזה או אחר בשירות הצבאי. מכאן שאופן החוויה של ההורה את השירות הצבאי ותפיסתו את ילדיו, משפיעות על תיווך החוויה למתבגרים, ועל האופן שבו הם יתייצבו למפגש עם הצבא.


עד כמה ההורים משפיעים בתהליך הגיוס לצבא?

נוכחות ההורים אם כן בתהליך הגיוס של ילדיהם היא מובנת ובלתי נמנעת ותפקידם בתהליך הוא חשוב ומשמעותי. אך עד כמה עליהם להיות מעורבים בהחלטות לגבי השירות הצבאי של ילדיהם? עד כמה רצוי לשתף בחוויות שלהם עצמם, בחששות ובפחדים, כדי להשפיע על ילדם? האם נכון להכריע עבור ילדם מתוך החוויה האישית שלהם או מתוך תפיסה כי הם, כמבוגרים וכהורים של ילדם יודעים יותר מה נכון עבורם? או שאולי נכון לתת לילדם בחירה חופשית תוך לקיחת הסיכון שאולי יטעו?


איך ההורים יכולים לתמוך ולייעץ מבלי להשפיע?

למרות הרצון המובן של הורים לכוון את ילדיהם ולהשפיע על בחירתם, על ההורים לשמש בשלב זה כתומכים ומייעצים בלבד. על ההורים ללוות את המתבגרים בתהליך תוך בחינת מכלול הנתונים הקיימים עבורם - בהבנת יכולותיהם ושיקוליהם, במתן לגיטימציה לפחדים ולחרדות לצד השאיפות והרצון להצליח.

על ההורים לסייע לילדיהם להבין את המסלולים השונים באופן בו המתבגרים יבינו מהם האתגרים שהם רוצים להתמודד איתם ומהם יכולותיהם לצד המחירים שבבחירת כל מסלול. זה הזמן לשיח פתוח ומאפשר, כמו בכל סוגייה בגיל ההתבגרות, כדי שהמתבגרים יחושו בתמיכת ההורים ולא יישארו לבד מול האתגר, ולצד זה יוכלו לקבל לגיטימציה להחלטותיהם. ככל שהסביבה תהיה פתוחה ומאפשרת יותר ופחות חד משמעית ושיפוטית, ההורים יוכלו לסייע לילדיהם להבין את עצמם טוב יותר, ולשפר את יכולתם לקבל החלטה מבוססת יותר.

חשוב להדגיש כי על ההורה להפריד בין רצונותיו לרצון ויכולות ילדיו.

השיח הפתוח יחד עם הבחירה החופשית יעניקו למתבגרים תחושה של שליטה יחד עם פיתוח האחריות על חייהם ועל עתידם. מתן לגיטימציה לבחירה חופשית בתהליך הגיוס לצבא משמעותו לתת להם לצמוח, להתפתח ולהתגבר על האתגרים המחכים להם בדרכם המקצועית והאישית בשירות הצבאי בפרט ובחייהם הבוגרים בכלל.



> > דברו איתנו או התקשרו 077-5215080 ונעזור לך ולכם למצוא את המאץ' למטפלת רגשית או למטפל רגשי

שיתאימו לך ושמומלצים באזור.

 

מקורות:

בטיפולנט (2020) רוחות רפאים בחדר הילדים: על תהליכים של העברה בין-דורית. כתב עת לפסיכותרפיה, גיליון 4/20.

סנדרוביץ', צ (2023). המיון הטוב דיו: המיון הברה"ני לקראת הגיוס לצה"ל. מתוך: בטיפולנט 34/23.

Comments


bottom of page