איך טיפול משולב במיינדפולנס ובביבליותרפיה עוזר להתמודד עם התחושה "אני לא מספיק טוב"?
עודכן: 1 באפר׳
מאת: הלל גוריון – מטפל באומנויות
סיפור אמיתי על טיפול באומנות בשילוב מיינדפולנס ובביבליותרפיה שעזר להתמודד עם כאבי בטן, קושי לקבל הערות ואבא ביקורתי. איך התרגול במיינדפולנס הפחית את הכאב ועזר להבין שאבא הציג סטנדרטים גבוהים? איך הסיפור עזר לגלות תובנות עמוקות על ריצוי ובחירות משחררות? סיפור על טיפול רגשי מרתק ואופטימי.
איך ההערה מהבוס הפכה לכאב בטן?
אמיר (שם בדוי) נכנס לקליניקה, שכבר הכיר לאחר מספר פגישות. אחרי כמה דקות שקטות, אמיר סיפר על הערה שקיבל מהבוס לפני יומיים, רק הערה קטנה לכאורה לגבי פרויקט שעבד עליו במקום העבודה החדש. אבל מייד הבטן התהפכה לו ומאז היא כואבת, לא מפסיקה להציק, וברקע המחשבה המוכרת - "אתה לא מספיק טוב".
אמיר מהר להגיד "אני יכול להתמודד עם זה, כמו שאני תמיד מצליח להתמודד עם לחץ ואתגר. אני יודע שהמנהל רק ניסה לשפר את העבודה, את הפרויקט, אבל הבטן הכואבת הזאת, נורא מטרידה. אם אפשר היה להיפטר כבר מהכאב."
איך תירגול מיינדפולנס עזר להפחית כאב בטן ותחושות לא נעימות?
אני מזמין את אמיר לעצום את עיניו, ומנחה אותו לכמה דקות של קשיבות, מיינדפולנס. ההגדרה היפה ביותר למיינדפולנס ששמעתי עד כה, היא "היווכחות במה שנוכח". לכאורה, הגדרה פשוטה – רק לראות את מה שנמצא. בפועל, משימה מאתגרת בשל הנטייה של כולנו לפרש ולהגדיר, לאחוז בתחושות נעימות ולנסות להיפטר מתחושות בלתי נעימות.
לא צריך לשנות שוב דבר – לתת למחשבות לבוא ולחלוף
אני מנחה את אמיר לשים לב לצורת הישיבה שלו, למגע הרגליים על הקרקע והאגן על הכורסא, להגיע אל הרגע הזה, לתת לעצמו להיות נינוח, ולדעת שכעת אינו צריך לשנות שום דבר. פשוט לנוח עם התחושות של הגוף, ואם עוברות מחשבות – לתת להן לבוא ולחלוף. כעת, אמיר מאפשר לנשימה ולגוף להיות במרכז תשומת הלב, בעודו נוכח וערני.
אילו תחושות מופיעות, נעימות ולא נעימות?
עכשיו אני מנחה את אמיר, שאם יש תחושות נעימות או לא נעימות, שלא יעדיף את זו או אחרת. אם יש אזור לא נוח אפשר להפנות אליו את תשומת הלב, להרפות, ולראות אילו תגובות מופיעות. כדאי לראות שגם תחושות נעימות קיימות, למשל הברכיים שאין בהן כל בעיה, או התחושה הכללית של "בסדר". תוך שהוא מטפח כלפי עצמו גישה אוהדת, רכה, אני מזמין אותו לראות איך כל החוויות יכולות להיות מוכלות בתודעה.
להעמיק את תשומת הלב ולתת למה שעולה לבוא ולחלוף
כעת ניתן להפנות את תשומת הלב יותר לעומק, אל הנשימה והאזורים שאליהם היא מגיעה, אל החַיּוּת הבסיסית של הגוף, או אל הבטן המבקשת הקשבה. אני מנחה את אמיר להיות עֵד לכל זה, לכל היבטי החיים המתנהלים מעצמם, ולתת למה שעולה לבוא ולחלוף.
איך המיינדפולנס עזר גם לגלות את הקושי לעמוד בסטנדרטים של אבא?
כעבור מספר דקות אמיר מספר שבמהלך התרגול הופיעו מחשבות על אביו. אנו משוחחים על הנושא הזה, שכבר החל לצוץ בפגישות קודמות. ובעיקר, על התחושה שאינו מצליח לעמוד בסטנדרטים של אבא, עוד מילדותו המוקדמת.
אמיר מספר כיצד בחירותיו בחיים, אפילו הישגיו המשמעותיים, תמיד מתקבלים באיזה חיוך מעוקם מצד אבא, באיזו הערה קטנה. אמנם אבא מביע לפעמים הערכה, אך באותו זמן גם זורק תלונה מרומזת על הדרך שבחר אמיר, ועל כך שיכול היה להשיג יותר, להיות יותר בחייו.
איך הטיפל בביבליותרפי עזר להגיע לקשיים יותר עמוקים עם אבא?
הבחנתי גם שאמיר מתקשה להתייחס אל רבדים שנראו לי עוד יותר עמוקים לדוגמה: הקונפליקט שבין משאלות אביו לגביו ובין הצורך למצוא את דרכו שלו; הכעס שאינו מבוטא כלפי אבא; הקשר שבין קושי עם ביקורת ובין קולות של אביו שהופנמו.
כדי לאפשר התייחסות יותר נינוחה, אני שואל את אמיר האם ירצה להקשיב לסיפור, והוא נענה. זוהי אחת האיכויות של ביבליותרפיה, בה אפשר להשתמש באלמנטים ספרותיים כדי ליצור מרחב מוגן יותר, כך אנו מתייחסים אל היצירה ולאו דווקא אל המטופל עצמו. כך יכולים לעלות ביתר חופשיות תכנים שאולי נחסמים על ידי ההגנות הנפשיות.
סיפורי הריפוי – הסמוראי שהשיל את 3 השמות
סיפרתי לאמיר את אחד מ-"סיפורי הריפוי" שכתבה רות שטדלר. זהו סיפור בהשראת יפן הפיאודלית, על סמוראי ששלושת שמותיו לא היו שלו, אלא הגיעו מאביו, מתרבותו ומחובתו. אמיר הקשיב לקורותיו של הלוחם הנועז, שהשתתף בקרבות רבים ושמר על הגבולות. לאחר שהשלים את חובותיו כלפי החברה והמשפחה, בחר להשיל מעליו בזה אחר זה את שלושת שמותיו, יצא לנדוד והצטרף לנזיר מתבודד שלימד אותו את דרכיו הנסתרות.
כעבור זמן מה הנזיר נפטר. הגיבור נשאר במערה ונהנה מבדידותו, מתרחק מהחברה האנושית אשר קולותיה הרמים הפריעו את שלוותו. עד שבאחד הימים גילה אישה עטופה בשמיכות יֶשֵׁנָהּ בפתח המערה שלו. למרות ניסיונותיו – היא לא נאותה להתעורר.
הימים חלפו, ולמגינת ליבו האישה המשיכה לישון, בעוד נוכחותה מפריעה את בדידותו. ואולם, עם הזמן הוא גם החל לחשוב עליה, דואג שמא תקפא מקור בצינת הלילה או תהיה רעבה. הוא נאלץ לרדת אל הכפר הסמוך כדי להביא לה מזון, וכך בא במגע עם האנשים סביב. באחד הלילות, לאחר שהאכיל את האישה הישנה וחיבק אותה כדי לחממה, סיפר לה לראשונה את קורות חייו, ובתוך כך גם סיפר לה שאין לו שם. בבוקר המחרת היא התעוררה ופקחה את עיניה בדמעות.
השניים חיו יחדיו שנים ארוכות במערה, מגדלים עשבי מרפא שריפאו את תושבי הכפר. הגיבור נתן לעצמו את שמו –"לב" (שינג'ו), והאישה סיפרה לו את שמה – "תקווה אמיתית" (מאקי).
איך הסיפור עזר לעורר תובנות משמעותיות ומקדמות?
מעת לעת במהלך הסיפור, שיתף אותי אמיר במחשבותיו, במה שהסיפור מעורר בו. הוא דיבר על הגיבור המרגיש כי עליו למצוא את דרכו שלו, להקשיב לקולותיו הפנימיים ולא רק לפעול על פי מה שמכתיבים אחרים. הוא דיבר על הקושי של הגיבור לחשוף את רגשותיו בפני אחרים, על אומץ הלב והקשיחות, שגם הופכת אותו לגס ומסוגר. הוא דיבר על כך שהגיבור נאלץ להפגין רכות כלפי האישה, ושתשומת הלב שנתן לנזקקות שלה, הביאה באיזשהו אופן לשינוי.
איך אמיר למד לא לברוח מכאב הבטן ולתייג אותו כהפרעה?
כששאלתי את אמיר האם הוא מוצא קשר בין הסיפור ובין חייו, השיב שבעיקר הוא חושב על כאב הבטן שעימו הגיע לפגישה, שדומה במידה מסוימת לאותה אישה יֶשֵׁנָהּ. כיצד תשומת הלב שנתן לבטן מבלי לנסות לברוח, מבלי לתייג את הכאב כהפרעה או בעיה, אלא פשוט להקשיב ברכות, הביאה לרגיעה.
איך הסיפור עזר לגלות תובנות ולהתמודד עם הביקורת של אבא?
בפגישות הבאות שלנו הופיעו אסוציאציות נוספות לסיפור, אותן העלה לעיתים אמיר ולעיתים אני. במיוחד הן הופיעו כאשר דיברנו על יחסו אל אביו, על התמודדותו עם ביקורת חיצונית ופנימית, ועל האופן שבו הוא מתווה את דרכו שלו בחיים.
בשורה התחתונה, יש כלים טיפוליים להתמודד עם כאבים
טיפול באומנות המשלב בחוכמה וברגישות מיינדפולנס וביבליותרפיה עוזר להתמודד עם מקורות הכאבים הפיזיים והנפשיים ולגלות מודעות למקורות של התחושה "אני לא מספיק טוב" או "אני לא מספיק טובה" שמגיעים מאבא או מאמא ביקורתיים ואולי נרקיסיסטיים ומשפיעים עלינו גם בחיים הבוגרים.
> > דברו איתנו או התקשרו 077-5215080 ונעזור לכם למצוא את המאצ' למטפלת או למטפל שמתמחים בטיפול רגשי, בטיפול פסיכולוגי או בטיפול באומנות, שמומלצים באזור שלכם.