מאת גלעד אנגלברג , פסיכולוג קליני זאת שאלה שהורים מפנים אליי פעמים רבות בקליניקה. בשונה מהחשיבה שהייתה מקובלת שנים רבות בעולם הפסיכולוגיה השמה דגש על התנהגות הילד מבלי לתת משקל מספק להורה, היום הדעה הרווחת בקרב לא מעט אנשי מקצוע

ההתמודדות עם שינויים מהותיים בחיים אינה פשוטה בהרבה מאוד מקרים: חשבו למשל על גירושין, פיטורין מהעבודה, מחלות או אפילו נסיבות שמחות במהותן, דוגמת הבאת ילד לאוויר העולם. כאשר האדם אינו מצליח פעם אחר פעם להסתגל ולהתמודד עם לחצים חיצוניים, ייתכן

מאת: מרב בארי – פסיכולוגית קלינית וחינוכית גאיה ואני יושבות על הרצפה בין שתי כורסאות. מעלינו פרושה שמיכה גדולה כאוהל. כמה שניות של שקט ו…..בום! גאיה מקפיצה את הגג של האוהל וכל הגולות שפיזרנו עליו מתפזרות ברעש בחדר: איזה ברד

ההבנה שאדם מסוים נמשך לבני או לבנות המין שלו היא משנה חיים: לא רק עבורו, אלא גם עבור הקרובים ובני המשפחה שלו. עצם ההתוודעות למצב ה"חדש" משנה בצורה משמעותית את חייהם של כל המעורבים. למרבה הצער, לא חסרים מקרים בהם

ועל מערכת היחסים המשולשת בין הפונה, המפנה והמטפל מאת: שרונה קרן ודור רויטמן ברצוננו להתבונן במערכת היחסים המשולשת שבין אדם הפונה לטיפול, הגורם שמפנה אותו למטפל, והמטפל המקבל את הפנייה[1]. תהליך ההפנייה לטיפול לא קיבל הרבה התייחסות בספרות, למרות שהוא

מאת: איה רהב – עובדת סוציאלית לפני מספר ימים, במהלך בילוי משפחתי בבריכה, שוחחתי עם מכרה, שהיא במקרה גם עובדת סוציאלית ברווחה, אודות שלושת ילדיה. אני ניסיתי לספר לה על הקושי שמלווה אותנו עם בננו בכניסתו לכיתה א', ובתגובה היא

מאת: סיגל ארוך – ,  BSc. MSc., דיאטנית קלינית, טיפול והדרכה בהפרעות אכילה מפגשים רבים במהלך שנות עבודתי המקצועית חידדו עבורי את הפער המתמיד הקיים בין הפיסיולוגיה והביולוגיה של הפרט, ובין המשאלות הפרטיות שלו, בהקשר התרבותי ,חברתי ומשפחתי בנוגע למידות הגוף והנראות שלו.  פעמים

מאת: איה בונה, מדריכת הורים, פסיכותראפיסטית ומטפלת זוגית בתהליך ההתפתחות המקצועי שלי חלה תזוזה בין הנטייה שלי להמליץ למשפחות הפונות סביב ילדם לטיפול פרטני אצל מומחה לילדים, או לטפל במערכת ההורית והזוגית כבסיס לתמיכה בילדים. ככל שפגשתי יותר ילדים והורים

מאת: מרב רייף ממן עו"ס ופסיכותרפיסטית הורים רבים פונים לאנשי טיפול בילדים בנושא התפרצויות זעם של ילדיהם. התגובה הנפוצה של הורים להתפרצויות זעם של ילדיהם היא הטפת מוסר לילד. חשוב להבין, שלא מספיק להסביר לילד שההתנהגות שלו לא מקובלת. סביר

מאת: שרון שיוביץ דוד עו"ס ומטפלת משפחתית וזוגית מוסמכת. משפחת כהן מורכבת מזוג הורים בשנות ה-30 לחייהם, האב- חגי והאם- אפרת; ושלושה ילדים – עוז בן 7, נוי בת 5 והילי הפעוטה בת השנתיים. ההורים פנו לטיפול רגשי עבור בתם

מאת: אורית דולב, מטפלת רגשית, משפחתית וזוגית באוריינטציה רוחנית, יועצת חינוכית ופסיכולוגית חינוכית יישומית. תאור מקרה מתוך הקליניקה: לטיפול פנתה אימא צעירה בת 32, לשלושה ילדים מתחת לגיל -8. התרשמתי מאשה המודעת לעצמה, אינטיליגנטית, נאה, ומסודרת בהופעתה ובהתנהגותה. היא הגיעה

מאת : מאיה ברונפמן, מטפלת זוגית ומשפחתית זוגות מגיעים לטיפול כאשר הם מרגישים חוסר שליטה על המצב בבית, בתחושה של כאוס או הצפה רגשית. הכאוס עלול להיגרם מחילוקי דעות או מריבות בתוך המשפחה המתרחשים בשגרה באופן יומיומי ומשפיעים על איכות