עימוד

השלכות הגירושין על הילדים על פי גילם וכיצד ניתן לעזור להם

ד"ר רונית כהן זמורה מטפלת זוגית ומשפחתית

התמונה השכיחה בה זוג יושב עם ילדיו בסלון ומודיע כי הוא מתגרש, אין בה כדי לתאר את טלטלת הגירושין שהמשפחה עוברת. תופעת הגירושין שהינה כה נפוצה בימינו, מהווה שינוי משמעותי ביותר לזוג ולילדיו. על אף שהילדים מושפעים באופן עמוק מפירוק הנישואין, לא שואלים אותם ולא מתייעצים עימם טרם הכרעה. תפיסתו של הילד את הגירושין תלויה מאוד בדרך בה מנהלים הוריו את התהליך. עבורו יכול להיות תהליך זה מקום של התארגנות מחודשת של המשפחה ועליו להסתגל למצב החדש.

במאמר זה אנסה להציג את צרכיו של הילד בתהליך הגירושין, על פי השלב ההתפתחותי בו הוא נמצא, מהם צרכיו הנפשיים, החברתיים והאישיים של הילד, כך שאתם כהורים תוכלו לגלות ערנות בהתאם לנזקקות שלו, ותוכלו לסייע לילדכם להסתגל למצב החדש ביתר קלות בהתאם לצרכיו.

מאמר זה בא לתת מידע כללי על השלב ההתפתחותי בו נמצא הילד וכן כלים להורים מתגרשים, כך שיאפשר לכם להבין את תפיסת המצב בעיני הילד ודרכה לסייע לו להתמודד בהתאם לגילו לצלוח את התהליך. כמו כן ילווה בהמלצות מעשיות לכם כהורים.

מה קורה לילד שלנו עד גיל שנתיים?

מאפיינים התפתחותיים: בשלב זה הילד רוכש את האמון הבסיסי בדמויות משמעותיות. יכולתו של הילד לפתח יחסי אימון תלויה ביכולת ההורים לספק צרכים בסיסיים באופן שגרתי ויציב. זהו שלב תובעני מאוד בו ההורים נדרשים לתשומת לב רבה לצרכיו הפיזיים והרגשיים. פגיעה בצרכים אלו עלולה לפגוע בהתפתחותו הנפשית של הילד ומשפיעה על יכולתו ביצירת קשרים עם אנשים אחרים.

ילד בגיל הרך אשר הוריו מתגרשים טרם הספיק לחיות חיי משפחה נורמטיביים והוא קטן מכדי לזכור את התקופה שקדמה לגירושין. עם הגירושין הוא חש בשינויים בחייו אותם הוא אינו מסוגל להכיל או ולהבין וכתוצאה מכך, חש בלבול וחרדה. כל חריגה משגרת היום משבשת את לוח הזמנים המוכר לו ומקשה עליו לזכור מתי עליו להימצא עם אימו ומתי עם אביו. בנוסף, בחלק מהמקרים ההורים נוהגים באופן שונה בהשוואה למצב שטרם הגירושין: בעוד הילד תלוי כמעט לחלוטין בסיפוק צרכיו על ידם, הם עסוקים במשימות חדשות, מצב רוחם ירוד, והם אינם תמיד קשובים לו בשל הכאוס בו הם נמצאים. מאחר וילד קטן תלוייותר בהוריו הוא עשוי להגיב לשינויים אלו בהתפתחות חרדת נטישה, כעס, עצב ואובדן התיאבון.

לכן ההמלצות שלי:

  • יש לשמור על מסגרת קבועה.
  • יש לדאוג להסדרי ראייה קבועים, בסמוך לתקופת הגירושין , בתחילה יש לאפשר לילד להימצא בסביבה אותה הוא מכיר, רק לאחר מכן יש לחשוף את הילד לבית השני של ההורה הלא משמורן.
  • בשני הבתים יש לדאוג להימצאותם של חפצים אליהם הילד קשור: כמו מוצץ, שמיכה, וצעצועים.

מה קורה לילד שלנו בגילאים שנתיים עד חמש?

מאפיינים התפתחותיים: גיל זה מאופיין בחקר הסביבה והמיניות. הילד כבר מתהלך ומתחיל לגלות ולחקור את סביבתו הקרובה. אם הילד חש ביטחון שהוריו יחכו לו בעוד הוא מתרחק מהם, הוא יעז ויגלה סקרנות. אך אם הילד חושש, הוא ימאן ליזום ויקפא על שמריו. בגילאים אלו הילד עלול להגיב לפרידה ברגרסיה שתתבטא בחזרה להרטבה במיטה, בכי כשאחד ההורים נפרד ממנו והתקפי זעם. בגילאים אלו ילדים מתקשים להפריד בין דמיון ומציאות ורבים מהם מאמינים שמעשיהם הם אלה שגרמו לגירושין. כתוצאה מכך הם מוצפים רגשי אשמה על פירוק הקשר בין ההורים, ולעיתים מאמינים שיש ביכולתם לשנות את המצב ולגרום להורים להיות ביחד או להיפרד. כאשר הם נוכחים כי אין הם מסוגלים לשנות את פני הדברים הם חשים חוסר אונים ותסכול, כאילו איבדו את יכולת השליטה. הם אינם מבינים את המושג גירושין, חשים חוסר רצון להיפרד מאחד ההורים וחוששים שאותו הורה אינו אוהב אותם.

לכן ההמלצות שלי:

  • יש לדאוג לקיום השגרה הרגילה במידת האפשר ולהמעיט בשינויים, כדי שהילד יכול להכילם.
  • מומלץ הפגין אהבה רבה ותמיכה ולשמור על תחושת המשפחתיות.
  • יש להציב גבולות ברורים ולשמור על שגרת ביקורים קבועה.
  • יש לדבר עם הילד על תחושותיו, ולאפשר לו לכעוס.
  • יש לאפשר לילד להביע את געגועיו להורה השני ולהביע הבנה.

מה קורה לילד שלנו בגיל 6-12?

הילד בבית הספר היסודי נמצא במסגרת לימודית וחברתית. תקופת הלימודים מאופיינת בהישגיות וברכישת ערך עצמי, ועל ההורים לסייע לילד לפתח מיומנויות באפיקים שונים ולספק לו כלים להצלחה בהם. ביצוע המשימות בהצלחה ייצר אצלו יכולת מסוגלות והערכה עצמית. לעומת זאת, אם ירגיש כישלון יחוש רגשי נחיתות ולא ימלא את מקומו בחברה.

ילדים שהוריהם מתגרשים בגילאים אלו כבר מבינים וכואבים את כאב הפרידה. הם עשויים לחוות בהלה וזעזוע בתחושות היציבות והביטחון שילוו בפחדים קיומיים. כמו כן הם פגיעים לתחושות מבוכה, כעס וחווית דחייה או נטישה על ידי ההורה שעזב המביאה לפגיעה זמנית בתחושת הביטחון וכן בביטחון הכללי והעצמי. כתוצאה מכך עולים פחדים לגבי העתיד הבאים לידי ביטוי בשאלות שהם שואלים את עצמם : האם אצטרך ללכת לבית ספר חדש? האם תהייה פגיעה ברמת החיים? האם ההורה שעוזב ישמור איתי על קשר? האם אני אשם בכך שהורי התגרשו? כיצד תתייחס אלי הסביבה כתוצאה מגירושי הורי?

לעיתים לא ניכרים סימנים של מצוקה כלפי חוץ, לעיתים המצוקה נחשפת דרך התנהגות הילד ולעיתים בדרך השתיקה: חלק מהילדים מסרבים לשתף פעולה ולשוחח על הנושא ומסתגרים בתוך עצמם. במקרים אחרים הם מביעים את כאבם בבית הספר, בירידה לימודית או בגילוי הפרעות התנהגות. יש לשים לב כי פעמים רבות קיימים הבדלים בין התנהגות הבנים לעומת התנהגות הבנות: בעוד הבנים נוטים להתנהגות מרדנית ואינם נוטים לחפש אחר עזרה, הבנות נוטות לפתח סימפטומים פסיכוסומאטיים ולחפש עזרה מאת הצוות המקצועי.

לכן ההמלצות שלי:

  • יש לחשוף את הילד כמה שפחות לקונפליקטים בין ההורים. יש להימנע מהשמצת ההורה השני באוזני הילד
  • אין להשתמש בילד כקלף מיקוח. כמו כן אין לדרוש מהילד לקחת צד במאבק.
  • יש לשמור על הסדרי ראיה קבועים. ההורה הלא- משמורן צריך למלא תפקיד משמעותי בחיי הילד ולא להיות רק הורה של "קניונים ובזבוזים".
  • יש למזער ככל שניתן שינויים אחרים בחיי של הילד כמעבר דירה ומעבר בית ספר.
  • יש לאפשר לילד לבטא כעס ותסכול בדרכים מקובלות.
  • יש לשתף את המערכת הבית- ספרית בשינוי המצב המשפחתי של הילד על מנת שהמורים יוכלו לאפשר לו לבטא את מצוקתו.

מה קורה לילד שלנו בגיל ההתבגרות?

גיל זה מתאפיין בשינויים חברתיים, גופניים ונפשיים. על הילד להחליף את הזהות הילדית לזהות של בוגר ולגבש את אישיותו וזהותו המינית. קבוצת בני גילו משמעותית עבורו וחשובה לו. הילד צריך להיות פנוי רגשית ומוכן לעבור את הסערות של השלב המבלבל הזה, כדי להפוך לבוגר הנאמן לעצמו, לעקרונותיו ולזולתו, אשר יכול ליצור קשר אינטימי עם האחר.

גירושין בגיל ההתבגרות תופסים את הילד בשלב בו הוא צריך לחפש את עצמו, לגבש את זהותו ולפתח נפרדות מהוריו. העיסוק בגירושי ההורים מפריע לו לבצע תהליכים אלו הואיל והוא גוזל ממנו את הפנאי להתעסק בעצמו. כתוצאה מכך עולות תחושות של כעס עצום על ההורים הנוטלים ממנו את המקום הבטוח המאפשר לו לעבור את הסערות של גיל זה באופן מיטבי. לא נדיר אפוא למצוא מתבגרים אשר מגיבים בפריצת גבולות ובמרד, או כאלו שמדלגים כביכול על שלב זה ולוקחים על עצמם תפקיד של מבוגר, תוך תמיכה באחד ההורים וסיוע לאחים הקטנים. המאבקים בין ההורים יכולים לגרום לחוסר רצון של הילד להתקשר עם בני זוג ולפתח קשר אינטימי.

לכן ההמלצות שלי:

  • על ההורים להיות מודעים לצרכיו של הילד בגיל זה ולא להעמיס עליו. עליהם לשתף פעולה בהתמודדות עם גידול המתבגר.
  • יש להימנע מלערב את המתבגר בסכסוך גם כאשר הוא מביע עמדה בשלה ובוגרת.
  • אין להפוך את הילד למבוגר השני בבית.
  • המתבגר זקוק לחברים כקבוצת תמיכה, והשהייה במחיצת ההורים על חשבון פעילויות חברתיות (כמו מסיבה) מהווה עבורו הפסד גדול, על כן רצוי להשתדל לא למנוע ממנו פעילויות אלה.
  • יש לתת למתבגר הזדמנויות לכעוס, יש להקשיב ולתת לו מענה.
  • על ההורה הלא- משמורן לשמור על קשר קבוע ורציף עם הילד. יש להתאים את הפגישות עימו כך שלא יפגעו בחיי החברה שלו.
  • עדיף מאוד שלא לשנות את סביבתו הטבעית של הילד, מאחר שבגיל זה מיוחסת חשיבות רבה ביותר לבני קבוצת הגיל.

לסיכום:

בכל שלבי ההתפתחות אל להורה לגרום לילד לחבור אליו כנגד בן/בת הזוג ולגרום לכך שהקשר העתידי עם אחד ההורים יעמוד בסכנה. הורים רבים מתפתים לפגוע בבן הזוג דרך קשריו עם הילד, אולם הם שוכחים כי הילד נפגע מכך בצורה קשה ביותר. אל לנו ההורים לשכוח כי חווית הגירושין עלולה להשפיע קשות על התפתחותו התקינה של הילד ועל יכולתו להפוך לבוגר פרודוקטיבי ובעל איכות חיים טובה- כאשר אינה מנוהלת באופן רגיש לצרכיו הרגשיים וההתפתחותיים של הילד. על אף הגירושין המשיכו להיות מעורבים בחיי ילדיכם, גם שאתם לא ההורה המשמורן. לימדו להיעזר במשפחה, חברים ואנשי מקצוע- דעו לכם שאתם לא לבד, ליווי בתהליך זה יכול לסייע לכל המשפחה.

מחפשים פסיכולוג/ית מומלץ/ת באזור מגוריכם?

השאירו פרטים ונחזור אליכם
או התקשרו 077-5215080 (24/7)
077-5215080 (24/7)
שירות ההתאמה אינו כרוך בתשלום.

לשמירת פרטיותך, אנו מתחייבים שלא להשתמש בפרטיך למעט ההתאמה לטיפול, וכן לא להעבירם לגורם חיצוני.
פנו עכשיו ללא התחייבות