top of page
  • תמונת הסופר/תמומחי בקשר לטיפול

איך תקשורת מקרבת עוזרת לשפר את התקשורת הזוגית בטיפול זוגי?

עודכן: 28 בדצמ׳ 2023

מאת: יעקב אנגר – פסיכותרפיסט, מטפל זוגי, מטפל מיני ומדריך באזור המרכז*


כשזוגות אומרים "יש לנו בעיות בתקשורת הזוגית", אפשר לעזור להם? איך אפשר בטיפול זוגי ללמוד תקשורת מקרבת ולשפר את הזוגיות? למה השלכה והעברה מחבלים בזוגיות ואיך אפשר להפסיק להאשים, לפרש ולשפוט ולהתחיל להתקרב, להבין ולהקשיב? דוגמה לטיפול עם תובנות, סוף אופטימי ותשוקה.


כשזוגות אומרים בפגישה הראשונה של הטיפול הזוגי או כבר בשיחה הטלפונית, "יש לנו בעיית בתקשורת" - יכול להיות שהם מבטאים אופטימיות. יתכן שמדובר בזוג שמאמין שיש ביניהם קשר זוגי יציב, ורק בשוליים יש קושי בצורת הדיבור ביניהם. הם כאילו אופטימיים לגבי הזוגיות, ורק צריכים להשלים כמה שיעורים בתקשורת שפשוט לא יצא להם ללמוד והכול יסתדר.

זוגות אחרים שפונים עם הכותרת של "קשיים בתקשורת הזוגית", בעצם "מחביאים" ו"מקטינים" קושי עצום. בני הזוג מלאים בכאב ובחרדה, ולא פנויים בכלל לראות את בת או בן הזוג שלהם.

בכל מקרה, כדי להצליח בטיפול בשני סוגי הזוגות, יש להתמקד תחילה בשינוי צורת התקשורת בין בני ובנות הזוג. זוגות שלומדים בטיפול תקשורת זוגית אפקטיבית שנכונה עבורם, בעצם מקבלים מתנה. הם משתחררים מדפוסים מקובעים, מאמונות מגבילות ופנויים להתפתחות אישית וזוגית. כך הקשיים בתקשורת הזוגית הופכים למנוף בטיפול ובחיים בכלל.



#2 גישות איך לשפר את התקשורת הזוגית

קיימות גישות שונות איך לשפר את התקשורת בין בני הזוג.

  • גישת משפטי ה"אני" I statements - השיח הוא מעמדה אישית וכך יותר קל להימנע משיפוטיות.

  • גישת מודל אפר"ת (אירוע - פרשנות - רגש - תגובה) - לפי המודל של טיפול CBT מומלץ להמתין לאחר האירוע והפרשנות ולפני הרגש והתגובה כדי לבדוק אם הפרשנות נכונה. 

טיפול המתמקד בצורת התקשורת הזוגית אינו רק תיקון של צורת הניסוח, אלא הזדמנות אמיתית ללמוד, לדבר, להגיב ולפתח מערכות יחסים עפ"י גישת ה"תקשורת המקרבת", מאת ד"ר מרשאל רוזנברג (2009).


למה הזדהות השלכתית הרסנית לזוגיות?

אחד המנגנונים ההרסניים בדינמיקה בין בני זוג (וביחסים בכלל) נקרא "הזדהות השלכתית". זהו מונח שטבעה הפסיכואנליטיקאית מלאני קליין (Klein, 1946) ופותח בהמשך על ידי תאורטיקנים נוספים.

הדינמיקה מתחילה בכך שאחד מבני הזוג "משליך" באופן לא מודע על הצד השני חלק מתוכו שהוא לא מוכן להכיר בו. החלקים שאנו נוטים להשליך ולזרוק הם אותם התנהגויות ורגשות שנתפסות כבזויות וכאסורות, ומקורם בשלבי התפתחות מוקדמים בילדות.

למרבה הצער, בן הזוג המשליך את התוכן האסור והבזוי בדרך כלל לא מוקיר תודה לחצי השני שנושא את אותו חלק, אלא דווקא תוקף אתו. החצי השני עליו הושלך ה"חלק השלילי" לא מודע למה שקרה, ומרגיש שדחפו אותו להחזיק בחלק המושלך והוא נדרש ולהזדהות איתו, בדרך כלל בשל מגבלות התפתחותיות שלו.

המצב הקונפליקטואלי מסתבך עוד יותר כיוון שלרוב ההשלכה היא תוצאה של העברה (שחזור) של יחסים שהיו לכול אחד מבני הזוג עם דמות משמעותית קדומה בחייהם, כמו ההורים של כל אחת ואחד מבני הזוג.

פעמים רבות בטיפול הזוגי רואים מצב שהזוגות לופתים בצבת דו-כיוונית של הזדהות השלכתית, ולא מסוגלים להתיר את הסבך בכוחות עצמם.

בטיפול הזוגי נלמד מה החלק שלי ומה החלק שלך, ואולי זה בכלל הגיע מההורים שלנו.


דוגמה להשלכה - זה לא שלי זה שלך

לצורך ההדגמה' נתבונן בחלק מתיאור מקרה. בת הזוג אומרת לבן הזוג שלה "רק סקס מעניין אותך, אני מרגישה שאתה כבר לא רואה את האדם שאני, כאשר אתה מתקרב אלי אני נעשית מתוחה וצריכה רק שתניח לי בעניין הזה". בן זוגה חווה זאת כהאשמה ומסביר שזה לא נכון, ואז היא מוחה. "תפסיק להתווכח עם מה שאני מרגישה".

במקרה זה, בת הזוג שהתשוקה שלה הוחנקה בשלב מוקדם של התפתחותה ונחשבה בעיניה מאז כלא ראויה, משליכה את אותה התשוקה על בן הזוג שלה, כדי שהתשוקה האסורה תישאר בסביבתה.

אחרי שהשליכה את תשוקתה על בן הזוג שלה, היא תוקפת את התשוקה (הבזויה שלה) אצלו. היא עושה הכול כדי שיבין שהתשוקה שלו מוגזמת, תובענית, מבזה ובקיצור, לא ראויה.

בן הזוג, שמסיבותיו ההתפתחותיות יש לו מוכנות לקבל על עצמו את ההשלכה הזו, ואשר מוצא את עצמו במצוקה אינטימית, מתחיל להזדהות עם ההשלכה הזו ולפתח התנהגויות מוקצנות המתאימות לה.      


בקליניקה, הטונים גבוהים והרגשות סוערים. יש הרבה כיוונים לאן לקחת את הטיפול, ולא ברור מה יביא הקלה משמעותית. אני מזכיר לזוג שהם פנו עם כותרת של "קשיי תקשורת". מתוך היכרותי את הסיטואציה שלהם אני מציע להם להתבונן באמירה "כאשר אמרת שאתה רוצה שנעשה סקס, התחלתי להרגיש מתח וכיווץ. אני זקוקה ליותר נינוחות, פניות ורגיעה וגם לאפשרות בחירה", בהתאם לניסוח בגישת ה"אני". אני מברר איתה האם המשפט הזה מבטא את מה שהיא רצתה להגיד לו במשפט הקודם, ומברר איתו איך נשמעת לו הגרסה הזו לעומת הקודמת.


איך תקשורת מקרבת עוזרת לפרק את ההזדהות ההשלכתית?

3 עקרונות של התקשורת המקרבת עוזרים לפרק את ההזדהות ההשלכתית שבדוגמה ולשפר את התקשורת הזוגית:

  1. תצפית לעומת פרשנות - המעבר מניסוח של פרשנות: "רק סקס מעניין אותך", לניסוח של תצפית:"אמרת שאתה רוצה שנעשה סקס". הניסוח המחודש מקובל על שני בני הזוג ולא מעורר את ההתנגדות שבפרשנות.

  2. רגש לעומת מחשבה - המעבר מהרגשה: "אני מרגישה שאתה כבר לא רואה את האדם שאני". זוהי בעצם מחשבה שיפוטית המוסווית כרגש. המעבר המוצע לביטוי רגשי ואותנטי: "התחלתי להרגיש מתח וכיווץ". הניסוח המחודש "מפרק" את ההזדהות ההשלכתית. גרסה זו לא תוקפת את התשוקה שלו, ולכן מונעת פרשנות שיפוטית שכול כך מחבלת בתקשורת הזוגית ושמקורה בהעברה מאותם יחסים קודמים.

  3. צורך לעומת דרך פעולה - המעבר מדרך פעולה: "כאשר אתה מתקרב אלי אני נעשית מתוחה וצריכה רק שתניח לי בעניין הזה" לפירוט צרכים עמוקים: "אני זקוקה ליותר נינוחות, פניות ורגיעה וגם לאפשרות בחירה". השינוי באבחנה זו לא רק מוביל ללקיחת אחריות אישית למצב הקונפליקט, אלא גם התחלה של הכרה מודעת באותה תשוקה אסורה שקיימת גם אצלה. זהו הרבה יותר משינוי קטן בניסוח, אלא ביטוי של מוכנות לחשוף את הפגיעות של אותה התשוקה ודרך ליצירת קירבה שכל כך נחוצה לזוגות.


איך אפשר לשנות את התקשורת הזוגית ולהנות ממערכות יחסים?

השינויים בשלושת האבחנות לדוגמה אינם רק שינויים סמנטיים בניסוח, אלא משקפים שינוי משמעותי בתקשורת הזוגית, ומיתרים את הצורך בהשלכה, שכל כך הרסנית למערכות יחסים.

זוגות שמתרגלים תקשורת זוגית הכוללת את שלושת העקרונות של התקשורת המקרבת ייהנו מכך שההשלכות תקרוסנה והם יהיו מסוגלים לראות את בת או בן הזוג כפי שהם. הזוגות יצליחו להשתחרר מדפוסי ההעברה המנהלים אותם.

הדוגמה מהטיפול הזוגי שתואר מוכיחה שאפשר לשפר את התקשורת הזוגית ואפילו להנות מתשוקה. טיפול זוגי ע"י מטפלים זוגיים מתאימים יפתח לכם ולכן הזדמנות אמיתית להנות מהזוגיות וממערכות יחסים בכלל.



> > דברו איתנו או התקשרו 077-5215080 ונעזור לכם למצוא את המאצ' למטפלים זוגיים מומלצים באזור שלכם.

 

* טיפול זוגי, משפחתי וטיפול ריגשי פסיכולוגי באזור המרכז: תל אביב, גבעתיים, רמת גן, פתח תקוה, גבעת שמואל, אזור, בת ים, חולון, ראשון לציון ראשל"צ, נס ציונה, רחובות, קריית אונו.


מקורות:

רוזנברג, מ. 2009. תקשורת לא אלימה – תקשורת מקרבת – שפה לחיים. פוקוס, רמת גן.

Klein, M. (1946). Notes on some schizoid mechanisms. International Journal of Psychoanalysis, 27, 99-110.

Comentários


bottom of page