יום עצמאות אישי – מתי תחגגו אותו?

מאת: ענת דונוביץ' – מטפלת זוגית ומשפחתית

ביום העצמאות, מצטלבים להם הישגי החירות והעצמאות הלאומיים עם הצלחתנו ורווחתנו האישית. האם כשנביט לעבר הזיקוקים בשמיים נדע לבטחה כי אנו חוגגים גם את עצמאותנו האישית היום? או – האם גם הפעם נמשיך להיות כבולים על ידי חסמים הפוגמים באיכות חיינו?

למרבה הצער, אנשים רבים לא מגשימים את עצמם או מבטאים את נטיותיהם מפני שהחשש משינוי, הנפרס על פני תחומים רבים, משתק אותם ומונע מהם לחוש טעם עצמאות מהו. המקור לפחד זה מצוי בקונפליקטים מתמשכים בין צרכינו האישיים לבין הציוויים החברתיים המקובלים. אמנם, לנורמות ולחוקים החברתיים ישנם היבטים חיוביים והם מהווים תשתית להמשך פעילותו התקינה של הסדר החברתי, אך, רק אם נדע לזהות את רצונותינו ואת מטרותינו בתוך סבך החיים, נצא לדרך אמיתית של עצמאות אישית.

העצמאות הפרטית והזיקוקים הפנימיים

כאשר אנו חשים סבל, ריקנות, חרדות, דכדוך, חוסר ערך וקונפליקטים רגשיים שונים, מאגרי האנרגיה הנפשית שלנו הולכים ומתרוקנים והם אינם מאפשרים לנו ליהנות מהחיים. אלו בדיוק התחושות מהן סבלה רונית. הכרתי אותה לפני כמה שנים- אישה נשואה ומטופחת, אם לשלושה ילדים מקסימים. בעלה של רונית הוא איש היי טק מצליח המרבה לטוס לחו"ל בענייני עבודה, והיא הרגישה דחויה על ידו. בכל שנות נישואיהם נהנתה רונית מחיי רווחה- היא עבדה בעבודה חלקית, הרבתה לטייל בחו"ל והייתה מפצה את עצמה בשופינג בחנויות המובחרות בתקווה לשפר את הרגשתה, אך הריקנות כרסמה בה ולא הרפתה.

למה זה קרה לה ולמה זה קורה לנו? מתי אנחנו מאבדים את עצמנו ושוכחים מי אנחנו ומהם רצונותינו ומהם הגבולות שלנו? אף על פי שרונית לא החזיקה מעולם מטאטא בידיה, היא ידעה לטאטא היטב רמזים לבגידותיו של בעלה וחמור מכך, היא השטיחה את רצונותיה וכמיהותיה, כאילו לא היו לה כלל. כאשר עלתה בשיחתנו אפשרות הגירושין, היא חששה כי בעלה האסרטיבי, הבקיא בענייני עולם וניהול כספים יהפוך אותה לטרף קל במהלך תהליך הפרידה, אך ידעה כי לא תהיה מוכנה להסכים לחיות לצד בעל בוגד. כמו כן, היא רצתה עבודה אחרת ומרתקת יותר וקיוותה לזוגיות טובה, אבל היא מעולם לא למדה לעמוד על שלה.

רק לאחר שהעזה לבטא את צרכיה ורצונותיה בפני עצמה, היא החלה לבטא אותם בפני בני משפחתה. היא ביקשה מבעלה לקצר חלק מנסיעותיו, לצאת ביחד לבילוי ולהיעזר בו לצרכיה. למרות הקושי להודות בכך, אפילו בפני עצמה, היא הבהירה לו שלא תבליג על בגידה. מאז שהחלה לבטא את עצמה ואת רצונותיה, בעלה החל לגלות בה יותר עניין ולא מתח שוב את גבולותיה. כעת היא הולכת לחוג כתיבה יוצרת, ויודעת שאם תחליט בהמשך לבצע שינוי מקצועי תצליח לעשות זאת. היא חשה שלמה ומלאת סיפוק על עצם העובדה שהצליחה לחולל שינוי בחיי משפחתה והחלה לפעול על פי צו מצפונה ורצונותיה.

שינוי בחיים לא חייב להגיע רק בעקבות חווית סבל קשה. חיבור לצרכים, מאווים וחלומות הוא שלב חשוב בדרך לבחירה עצמאית. חשוב לפתח יכולת להיות אדם בוחר, שמודע לרצונותיו, חרדותיו ופחדיו ומצליח לנהל אותם במקום שהם ינהלו את חייו. תחושת החירות תובעת מאיתנו שאלות נועזות והתגברות על החשש מהתשובות שנמצאות בתוך עצמנו.

אחת הדרכים החשובות להקשיב לצרכינו היא לפתח יכולת להקשיב לתחושות שלנו-הן החיוביות מה משמח, מספק, מלהיב והן השליליות-ומה מדכא, משעמם או מלחיץ ולנסות להבין מה בחיינו משפיע על תחושות כאלה ואחרות. ככל שעשייה מעורבות חברתית , תעסוקתית או בינאישית מייצרת תחושות שליליות עלינו לשאול את עצמינו מה מקור התחושה ומה היינו רוצים שיקרה.

לבל נטעה- ביצוע של כל חלום באימפולסיביות ללא בדיקה של השלכות ההחלטה, אינו מבטא את המושג "חירות". "חירות" היא איננה חיים נטולי דאגות. משמעותה, בין היתר, היא הרשות שאנו לוקחים לעצמנו לצקת משמעות לחיינו, לבחור איך להגיב לאירועים, וליצור את סיפור חיינו. נטילת החירות כרוכה בבחירה בין חלופות, ויתורים ומחירים תמורת אופציה חלופית חדשה ובתקווה, טובה יותר.

הכותבת היא מטפלת משפחתית וזוגית מדריכת מטפלים מוסמכת ומדריכת הורים