איך מרגישים בהתקף חרדה? כשהסימפטומים הפיזיים מרמזים שהנפש בלחץ
עודכן: 31 בדצמ׳ 2023
מה זה התקף חרדה ומה הגורמים להתקף חרדה? למה מתבלבלים בין התקף לב להתקף חרדה? איך תדעו שאתם סובלים מהתקף חרדה והמצב הרפואי תקין? גלו למה כדאי לטפל בהתקף חרדה גם כשהוא קטן, כדי שלא יתפתח ל"כדור שלג". איך טיפול רגשי וטיפול פסיכולוגי יעזרו, כי גם אם ההתקף חלף החרדה לא תעלם.
מה ההבדל בין התקף חרדה להתקף לב, למה זה דומה אבל מאוד שונה?
ישנם רגעים בהם פתאום מרגישים לדוגמה: כאילו העולם מתהפך, הלב דופק מהר ובעוצמה, הראש הולם, ההזעה, והרעידות מתבגרות, עולה תחושת מחנק, בחילה, מועקה בבטן, אולי גם מופיעים צמרמורת וגלי חום.
זה לא התקף לב, זהו התקף חרדה!
התקף החרדה הינו מצב נפשי של לחץ או מועקה קשה, לעיתים בהקשר לפחדים ולפוביות, שמוביל לסוג של קריסה מערכתית נקודתית.
בעיני מי שחווה ההתקף, קשה להבחין בין התקף החרדה להתקף לב. הם מרגישים אותו הדבר, נחווים באופן דומה. בפועל, יש גם דמיון בין המצבים ששיניהם נחווים כהתקף ומשפיעים פיזית על מערכות הגוף, אך התקף החרדה אינו התקף לב. המקור להתקף שונה וגם הטיפול שונה, בהתקף חרדה יש לפנות לעזרה מתחום הנפש ולשלב טיפול פסיכולוגי וטיפול רגשי ממוקדים לטיפול בהתקף חרדה.
איך לזהות את התקף החרדה ולעצור את כדור השלג?
התקף חרדה, על אף שנראה ומרגיש לעיתים כמו התקף לב, לא נובע ממקור פיזי ולכן גם לא "מתנהג" ומטופל באותו האופן. הגורמים להתקף חרדה הינם נפשיים, ולרוב קשורים במצבי לחץ, מועקה, דחק (סטרס, stress) או פחד. התקפי חרדה גם אינם קשורים לכשלים בתפקוד הלב, בניגוד למחלות המובילות להתקפי לב. הדרך לזהות את התקפי החרדה היא לרוב שלילה של בעיות רפואיות, וזיהוי בעקבות כך שכנראה מדובר בגורם נפשי שהוביל להתקף.
התקף החרדה קשור פעמים רבות לתחושת סטרס, לעומס רגשי ולתשישות נפשית. "כדור השלג" של החרדה מתגבר, הלחצים מצטברים, הנפש חשה במועקה, ומערכות הגוף מגיבות בהתאמה. פעמים רבות התקפי החרדה הראשוניים קטנים, נקודתיים וכמעט שלא מורגשים, עד שכדור השלג מתגלגל ומתפתח התקף החרדה המשמעותי הראשון, שלעיתים נחווה כאמור כהתקף לב.
פעמים רבות, לאחר התקף החרדה הראשון, אנשים לא פונים לטיפול מתוך תקווה שהמצב ישתפר מעצמו, או מחוסר מודעות לאבחנה שזהו התקף חרדה ושאפשר להקל. לרוב, אם לא יטופל התקף החרדה הראשון הוא יוביל להתקפי חרדה חוזרים וחזקים יותר. ללא טיפול רגשי (ואולי תרופתי) מתאים התקפי החרדה עלולים להחמיר, להתדרדר ואף להפוך להתקפי חרדה כרוניים. מבחינה נפשית, חרדה אינה חולפת מעצמה, במיוחד לא כאשר מדובר בחשיפה מתמשכת לאותם מצבים שמעוררים את הלחץ, ומהווים "טריגר" נפשי המגרה את החרדה.
מה הסימנים הפיזיולוגיים וההרגשה בגוף בהתקף חרדה?
על פי ה-DSM (ספר האבחון להפרעות הנשפיות), התקפי חרדה מופיעים בתצורות שונות וכוללים מרכיבים שונים של סימפטומים. בין הנפוצים ביותר הינם מצבים הכוללים: פעימות לב מואצות, עוררות מערכת הדם והלב, הזעה ורעדים, תחושת מחנק, כאב או לחץ בחזה, בחילה, לעיתים גם לחץ להתפנות, סחרחורות, כאבי ראש, תחושת ערפול, ועוד.
לא כל התקף חרדה חייב להכיל את התסמינים. למעשה, על פי ה-DSM, מספיקים ארבעה סימפטומים מתוך הרשימה הזו, כאשר תחושת ההתקף הולכת ומתעצמת במהלך של עד עשר דקות.
התקף החרדה חולף, זאת אומרת שהוא בא והולך, כמו גל גדול שמציף ומעורר סערה, אך לא נמשך לאורך זמן. זו גם הסיבה שרבים לא פונים לטיפול בהתחלה, כי הקושי והכאב כבר חלפו ויש תקווה שהחרדה נעלמה ולא תחזור.
התקף החרדה הוא תוצר של מצב לחץ נפשי, אך ההתקף עצמו אינו הבעיה, אלא סממן המרמז על קושי עמוק וגדול יותר. התקף החרדה הוא למעשה תצורת שיא של מצב מצוקה. חשוב להתייחס לתמרור האזהרה שהגוף מאותת לנו על כאבים של הנפש, דרך כאבים של הגוף. כאמור, ללא טיפול במקור הרגשי החרדה לא תעלם, אם אם היא תחלוף זמנית.
איך אפשר לטפל בהתקפי חרדה? חבל לסבול, הטיפול עוזר!
בפעמים הראשונות, סביר להניח שבתחילה תהיה פנייה לגורם רפואי, כי כאמור כאבי הנפש מקבלים ביטוי ככאבי הגוף, וקשה לזהות ולהפריד בין המקורות למצוקה. לרוב בבדיקות רפואיות יזהו את מקור הבעיה ותתקבל האבחנה שלא מדובר בבעיה רפואית, אלא נפשית. במקרים רבים לאחר תשאול אפשר יהיה להבין מהאנשים שסובלים מהתקף החרדה לגבי רמזים ממקורות נפשיים.
התקפי החרדה קשורים בהפרעות חרדה, כך שלמעשה הטיפול אינו רק בהתקפים ובמניעתם, אלא למעשה במקור להתקפים – ה"טריגר הנפשי" שעורר את התקפי החרדה. יש מגוון אפשרויות לטיפול בהתקף חרדה ובחרדה עצמה. אפקטיביות הטיפול תלויה בהתאמת הטיפול והמטפלים למטופלים.
הטיפול הקלאסי והמעמיק ביותר במצבי חרדה הינו טיפול פסיכולוגי או פסיכותרפיה וטיפול רגשי. מדובר בטיפולי עומק, אשר בהם בוחנים את מקורות החרדה, הסיבות להופעתה, עבודה סביב נושאי הלחץ, הפחד, והמקורות הנפשיים להם.
טיפול CBT (טיפל קוגניטיבי התנהגותי), גם הוכח כטיפול אפקטיבי למצבי חרדה, במיוחד לשינויים תפיסתיים וליכולת ההתמודדות עם סיטואציות המובילות להתקפי החרדה. טיפולים אלו לרוב יתמקדו בהתנהגות (התגובה) ובתפיסה (הפרשנות), והם יכולים לספק כלים משמעותיים להתמודדות מוצלחת עם חרדה.
טיפול בהבעה וביצירה, או תרפיות האומנות, גם כאן ניתן מקום לעבודה דינמית המאפשרת להביע את הלחצים והחרדות באופנים יצירתיים, תוך עבודה נפשית סביב ועם היצירה. בתהליך היצירה מתאפשרת גמישות מחשבתית, פריקה של לחצים ועבודה עם החומרים והתוצרים באופן משחקי שיכול לאפשר שינוי.
מקורות