התקף חרדה – קווים לדמותם של הסובלים מהתקפי חרדה

ישנם רגעים בהם פתאום העולם מרגיש כמתהפך, הלב דופק מהר ובעוצמה, יש הלמות בראש, הזעה, רעידות, תחושת מחנק, בחילה או מועקה בבטן, אולי גם צמרמורת וייתכן גלי חום – זהו לא התקף לב, זהו התקף חרדה.

התקף החרדה הינו מצב נפשי של לחץ או מועקה קשה, לעיתים בהקשר לפחדים או פוביות, אשר מוביל לסוג של קריסה מערכתית נקודתית. בעיני חווה ההתקף, קשה להבחין בין התקף החרדה להתקף לב. הם מרגישים אותו הדבר, נחווים באופן דומה ואכן יש גם איזה שהוא דמיון ביניהם במובן בו שניהם התקפים המשפיעים על מערכות הגוף. אך התקף החרדה אינו התקף לב, ובעקבות התקף חרדה יש צורך לפנות לעזרה מהתחום הנפשי.

כשמרגישים דפיקות לב מהירות, הראש הולם, משהו בבטן, הזעה, גלי חום ו... זה כנראה לא התקף לב, אלא התקף חרדה!

זיהוי התקף חרדה והתקפים חוזרים

התקף חרדה, על אף שנראה ומרגיש לעיתים כהתקף לב, אינו נובע או פועל באותו האופן. הגורמים להתקף חרדה הינם נפשיים, ולרוב קשורים במצבי לחץ, מועקה, דחק, או פחד. התקפי חרדה גם אינם קשורים לכשלים בתפקוד הלב, בניגוד למחלות המובילות להתקפי לב. משום כך, הדרך לזהות את התקפי החרדה היא לרוב שלילה של בעיות רפואיות, וזיהוי בעקבות כך שכנראה מדובר בגורם נפשי אשר הוביל להתקף.

התקף החרדה קשור פעמים רבות במצבי דחק, מצבים חוזרים ונשנים של לחץ ומעמסה רגשית. בסופו של דבר, הלחצים מצטברים, הנפש חשה במועקה, ומערכות הגוף מגיבות בהתאמה. פעמים רבות התקפי החרדה הראשוניים קטנים, נקודתיים, כמעט ולא מצדיקים התייחסות רצינית. זאת עד להתקף החרדה המשמעותי הראשון, אשר נחווה כאמור כהתקף לב.

פעמים רבות, לאחר התקף זה, הסובל לא יפנה לטיפול מתוך תקווה שהמצב ישתפר מעצמו, או מתוך שאיפה להקל על הלחץ שהוא חווה. אך לרוב, אם לא יטופל המצב, התקף החרדה הראשון מוביל לשני, ולעיתים ביתר שאת. התקפי חרדה יכולים להיות מצב כרוני, וללא ספק הם יכולים להתדרדר ולהחמיר ללא טיפול הולם. מבחינה נפשית, חרדה אינו עניין שחולף מעצמו, במיוחד לא כאשר מדובר בחשיפה למצבים לחוצים ודחוקים, עוד ועוד.

הסממנים הפיזיולוגיים של התקף חרדה

על פי ה-DSM, התקפי חרדה מופיעים בתצורות שונות וכוללים מרכיבים שונים של סימפטומים. בין הנפוצים ביותר הינם מצבים הכוללים פעמת ועוררות מערכת הדם והלב, הזעה ורעדים, תחושת מחנק, כאב או לחץ בחזה, בחילה, לעיתים גם לחץ להתפנות, סחרחורות, כאבי ראש, תחושת ערפול, ועוד.

לא כל התקף חרדה חייב להכיל את כל הנזכר לעיל. למעשה, על פי ה-DSM, מספיקים ארבעה סימפטומים מתוך הרשימה הזו, כאשר תחושת ההתקף הולכת ומתעצמת במהלך של עד עשר דקות.

התקף החרדה חולף, זאת אומרת שהוא בא והולך. לא מדובר במצב מתמשך לאורך זמן. כמו כן, התקף החרדה הינו תוצר של מצב לחץ נפשי, כך שההתקף עצמו אינו הבעיה אלא סממן המעיד על בעיה עמוקה יותר, כגון עומס רגשי או התמודדות עם לחצים. התקף החרדה הוא למעשה תצורת שיא של מצב מצוקה, ויש להתייחס אליו כאות מצד הגוף והנפש כי יש לעשות משהו ולטפל בבעיה.

כיצד מטפלים בהתקפי חרדה?

בפעמים הראשונות, סביר להניח כי תהיה פנייה לגורם רפואי. זאת מאחר והתקף החרדה נראה ונחווה כהתקף לב. כך יערכו בדיקות רפואיות לזיהוי הבעיה, ולרוב תגיע ההכרעה כי לא מדובר בבעיה רפואית, כי אם נפשית. אך לעיתים, הסובל מהתקף החרדה מזהה או יודע לומר משהו על מצבו הנפשי.

התקפי החרדה קשורים בהפרעות חרדה, כך שלמעשה הטיפול אינו רק בהתקפים ומניעתם, אלא למעשה במקור להתקפים – הבעיות אשר בגינן הופיעו התקפי החרדה. לשם כך ניתן להיעזר באופנים שונים של טיפול, תלוי בנוחותו ורצונו של המטופל וכן במצבו הנפשי.

הטיפול הקלאסי והמעמיק ביותר במצבי חרדה הינו טיפול פסיכולוגי או פסיכותרפי. מדובר בטיפולי עומק, אשר בהם בוחנים את מקורות החרדה, הסיבות להופעתה, עבודה סביב נושאי הלחץ, הפחד, והמקורות הנפשיים להם.

בגישת הטיפול בהבעה ויצירה, או תרפיות האומנות, גם כאן ניתן מקום לעבודה דינמית המאפשרת להביע את הלחצים והחרדות באופנים יצירתיים, תוך עבודה נפשית סביב ועם היצירה. בתהליך היצירה מתאפשרת גמישות מחשבתית, פריקה של לחצים ועבודה עם החומרים והתוצרים באופן משחקי אשר יכול לאפשר שינוי.

גם טיפולי CBT, קוגנטיביים-התנהגותיים, הראו הצלחה רבה עם מצבי חרדה, במיוחד לשינויים תפיסתיים ויכולת ההתמודדות עם סיטואציות המובילות להתקפי החרדה. טיפולים אלו לרוב יתמקדו בהתנהגות ובתפיסה, והם יכולים לספק כלים משמעותיים להתמודדות עם המצוקה.

מקורות מידע

ערן ברקוביץ', בלי פאניקה זו רק חרדה, באתר כמוני חברים לבריאות, 1 בספטמבר 2015

מגזין את, "הוראות הפעלה: איך להתמודד עם התקף חרדה?"

Anxiety and Depression Association of America

WebMD, “Symptoms of Panic & Anxiety Attack”