מהי תסמונת הקן המתרוקן ואיך מתמודדים עם הקן הריק?
"הגוזלים שלי עזבו את הקן, פרשו כנפיים ועפו", כתב אריק איינשטיין באחד השירים המשובחים בהיסטוריה של הזמר העברי, "ואני ציפור קטנה נשארתי בקן, מקווה מאוד שהכול יהיה בסדר". המילים האלמותיות האלה מבטאות את אחת התופעות החברתיות והנפשיות המרכזיות המקבלות תשומת לב בשנים האחרונות, והיא תסמונת הקן הריק. למרות שהורים רבים סובלים מקשיים נפשיים עקב עזיבת הילדים את ה"קן", יש כיום טיפולים מגוונים לבעיה.
על תסמונת הקן הריק אן הקן המתרוקן
עזיבת הילדים את התא המשפחתי היא כמובן לא תופעה חדשה, וגם לא כזו שאפשר לשייך אך ורק לאדם. השלב של הקן המתרוקן הוא במידה רבה דרך הטבע, תופעה שכוללת הרבה מאוד צדדים חיוביים. הבעיה היא שמדובר בצעד משמעותי מאוד עבור ההורים. מתגבשת אצלם ההבנה שהילד או הילדה, שהם התרגלו לראות מדי יום במשך עשרות שנים, יעברו להתגורר בגפם. התדירות בה הם רואים אותם תקטן מטבע הדברים.
אצל הורים רבים, תסמונת הקן הריק מבוטאות בשורה ארוכה של תסמינים ותחושות שליליות. עם עזיבת הילדים את התא המשפחתי, ולעיתים קרובות גם לפני שזה קורה, ההורים חשים בדידות ועצב המשפיעים עליהם לרעה. אצל רבים מההורים התחושות האלה יחלפו עם הזמן, בעוד שאצל אחרים מדובר במצב שיישאר על כנו חודשים או אפילו יותר מכך. אלו הם ההורים אשר סובלים מתסמונת הקן הריק.
יש הורים שלוקחים את עזיבת הילדים את התא המשפחתי למחוזות אחרים. חלקם נכנסים לדכדוך עקב העובדה שצעד זה בחיי המשפחה מציב מולם מראה לגבי ההזדקנות שלהם. אחרים רואים כיצד השגרה וסדר היום שהם התרגלו אליהם משתבשים, מה שהוא בבחינת טלטול של הקרקע שהם ניצבים עליה תקופה ארוכה. ייתכן מצב בו ההורים יחושו תחושת אשמה על כך שעזיבת הילדים את המשפחה, לכאורה, נובעת מההתנהלות שגויה שלהם או אפילו מחוסר התפקוד שלהם בתור הורים.
יש המון מה לעשות
חשוב שההורים יבינו כיצד היכן עובר הגבול בין תחושות שליליות הגיוניות לפרק זמן קצר לבין השפעה שלילית אדירה של השינוי על חייהם. למרות שתסמונת הקן הריק לא מוגדרת כבעיה פסיכולוגית או נפשית, אין ספק שחשוב לפעול על מנת להתמודד עם התסמינים השליליים שלה. סיוע וליווי אישי של גורם מקצועי יכול להיות ההבדל ולהשפיע באופן מהותי על חיי ההורים והתא המשפחתי כולו.
ישנן מספר פעולות או אופני מחשבה שהקפדה עליהם עשוי להפחית את הצדדים השליליים של תסמונת הקן הריק או אפילו למנוע אותה. חשוב שההורים יכינו את עצמם לקראת השינוי עם הצבה של יעדים חדשים, כי במידה רבה ה"סיום" כאן הוא רק ההתחלה. גם כשהילדים עוזבים את המשפחה, לא מדובר כאן בסוף פסוק. משפחות יכולות להמשיך להתנהל ולהיפגש ביניהן. בנייה מוקדמת של לוח זמנים (מועדים קבועים למפגשים למשל) עשויה להראות שהשד אינו נורא כל כך.
פעמים רבות הפתרון הוא פשוט שינוי תפיסה. על ההורים להבין שהצעד הזה הוא לרוב מבורך, ואף עשוי לסייע להם. פתאום הם יכולים לגלות זמן פנוי בו יפתחו תחביבים או יבצעו דברים שנמנע מהם בעבר, או אפילו להצית מחדש את הרומנטיקה ביניהם. חשוב לזכור שזהו תהליך המצריך התמסרות של כל אחד מההורים ותמיכה הדדית, כאשר אצל הורים שמקפידים על כך הדרך להצלחה צפויה להיות קצרה פי כמה.
במרכז המומחים הארצי "בקשר לטיפול" ניתן למצוא רשימה ארוכה של מטפלים פסיכולוגיים ואחרים, אשר ישמחו ללוות את ההורים – ולעיתים גם את המשפחה כולה – בתהליך צוות המרכז מתאים לכל פונה את המטפלים האידיאליים עבורו, בתהליך דיסקרטי שאינו כרוך בתשלום או בהתחייבות.
מקורות מידע:
Empty Nest Syndrome – Wikipedia Empty nest syndrome: Tips for coping – Mayo Clinic An empty nest can promote freedom, improved relationships – American Psychological Association Your Nest is Empty? Enjoy Each Other – New York Times
Comments