top of page
  • תמונת הסופר/תמומחי בקשר לטיפול

מגפת הקורונה כדורגל בלי קהל

עודכן: 3 בדצמ׳ 2023

מאת: שרי אדלשטיין, מטפלת ומרצה בגישה פסיכואנליטית פרוידיאנית – לאקניינית


באפריל 2020 , הופיעה בעיתון גלובס כתבה מאת דפנה ברמלי גולן ובה מוסרת לנו גולן, שכמחצית מהמועסקים שהוצאו לחל"ת הם בגילאי 20 -34 . במאמר קטן זה, אקרא לקבוצת גיל זו -קבוצת הצעירים. על פי פרויד ,שתי הזירות ההכרחיות לאדם כדי שיחוש סיפוק בחייו הינן עבודה ואהבה ואכן רבים ממטופליי עד משבר הקורונה היו צעירים שחשו קשיים במרחבי חיים אלו. במרחב העבודה – הסתבכות תמידית עם מעסיק או עם עובדים אחרים, תחושות תסכול ו/או כעס שהצטברו עקב חוסר יכולת לדרוש שכר הולם במרחב העבודה… במרחב האהבה- תלונות על קשר זוגי : כיצד אני בוחר תמיד את זו שאינה מתאימה לי , תלונה על בן / בת זוג שאינם מבינים … היו מאפיינים בולטים ותלונות נפוצות על אף השוני של כל מקרה. בתהליך הטיפול, תוך כדי התבוננות על המתרחש בזירות הללו היינו מנסים למצוא את ההקשרים התוך נפשיים הלא מודעים אשר השפיעו על ההתרחשות ויכולים לסייע בהבנתה.


מרכז בקשר לטיפול, פסיכולוגים ומטפלים רגשיים מומלצים, איך מגפת הקורונה טרפה את הקלפים.
איך מגפת הקורונה טרפה את הקלפים

איך מגפת הקורונה טרפה את הקלפים. בתחום העבודה , כפי שכתבה גולן, רבים מאלו שהוצאו לחל"ת, היו צעירים שנוח היה להוציאם ראשונים, כיון שהיו חסרי ותק או מעמד. בתחום האהבה, אנחנו מוצאים שרבים מהצעירים, מעדיפים לדחות מפגשים מחשש להידבקות ובוחרים בדרך של הימנעות והסתגרות. למצב זה שאכנה "נסיגה פנימה" השפעות חמורות על המצב הנפשי. אם בעבר זירות האהבה והעבודה היו קיימות והאנשים פעלו בתוכן באופן לא מספק, היום הזירות עצמן הן שחסרות . במצב כזה עולה הלחץ התוך נפשי כיון שמרחב החוץ, שהיה מקום פתוח להכרה, תגמול, ענישה…. והיווה מסגרת נפשית – נסגר או הצטמצם מאוד. לחץ נפשי שאין לו מסגרת שמאפשרת נתיב, פונה פעמים רבות פנימה לשני מצבי קיצון: האחד אלימות והשני מלאנכוליה. שני קטבים שמעידים על חוסר מוצא וחוסר אונים. בתקופות כאלו הפניה לטיפול פסיכולוגי היא חיונית אף יותר מתמיד. בטיפול פסיכולוגי המטפל יעזור למטופל להגדיר מחדש מרחבים וזירות פנים וחוץ נפשיים, על מנת להחזיר את תחושת הפוטנציה והחיוניות. מרחבים חדשים ופתוחים נחוצים לכולנו כמו שכתב על כך גם יונתן גפן ".. זה לא כל כך נעים לראות גן סגור…" כולנו רוצים לשחק במגרש כל שהוא, להיות בו. גם שחקן כדור-רגל צריך קהל שיריע לו או יבקר אותו, העיקר שלא יותיר אותו לבד, עם עצמו.

Comentarios


bottom of page