ביבליותרפיה – כשהנפש נפגשת עם הסיפורים והשירים
עודכן: 6 באוג׳ 2022
מאת: גיא ביסמוט, מטפל באומנויות
ביבליותרפיה היא שיטת טיפול רגשי, ממשפחת הטיפולים באומנויות, שבמרכזה, בין מטופל למטפל, נמצאים, סיפורים, שירים וטקסטים מכל הסוגים, ככלי לריפוי, בנית חוסן וצמיחה.
ביבליו – מה? ביבליותרפיה הוא שמה הקשה להגיה והלא נגיש של שיטת טיפול רגשי מופלאה. למרות השם שובר השיניים, קל להזכיר לאנשים שחייהם מלאים בשירים, פזמונים, סיפורים, ספרים ועוד ושכל אלה מלווים אותם, כמו סימניות בספר החיים ואוצרים בתוכם פוטנציאל עוצמתי לשיפור ושינוי. הטקסטים השונים שמלווים את חיינו, מסמנים זיכרונות מאנשים, מתקופות משמעותיות ודרכם אפשר להתבונן מחדש על העבר וההווה. להבין את עצמנו טוב יותר. לשחק בטקסטים, לכתוב אותם מחדש.
הביבליותרפיה – פנים רבות לה אחת השאלות הנפוצות על ביבליותרפיה, היא "איך נראה מפגש? קוראים סיפורים? כותבים סיפורים?!". הקשר בין אדם לטקסטים , יכול להיות מגוון מאוד ובהתאם, הדרך לעזור למטופל באמצעות טקסטים בטיפול, מגוונת מאוד. אתן כמה דוגמאות על כמה דרכים והבטים שהופכים טיפול רגשי לביבליותרפי :
טקסטים אהובים / משמעותיים – סיפור שקראו לי בילדות השיר שליווה אותי ושמר עלי בגיל ההתבגרות הטבעת שקיבלתי מסבתא או הסרט שהלכתי אליו עם אבי – חשוב להבהיר. אנחנו חיים בעולם שבו הספרות הכתובה בשקיעה, אבל סיפורים ושיחות בין אדם לטקסטים שלו, תמיד יהיו. בהקשר הרחב של המילה – יש סיפורים בכל מקום. הטבעת מסבתא, אוצרת בתוכה את סיפור היחסים איתה ופותחת "בועת זיכרון" להמון סיפורים משמעותיים נוספים. בכל מקום שיש בו טקסט משמעותי עבור המטופל יכולות לפעול "העברות" – השלכה של העולם הרגשי הפנימי של המטופל אל הטקסט. ההעברה יכולה להיות לגיבור הסיפור, לתקופה, לזכרון או לדמויות משמעותיות.
כתיבת סיפור בטיפול – כתיבה בטיפול היא מרחב יוצר שבו (בשונה מהחיים) גבולות המשחק אינסופיים. בתוך כך, המטופל הכותב הוא אלוהי הסיפור שברא. הבאת טקסט אישי על ידי המטופל – מאפשרת חשיפה אמיצה והתבוננות על עולמו הפנימי, באופן שעוקף הגנות רגשיות. שימוש בטכניקות ביבליותרפיות בכתיבה בטיפול – שמאפשרות עיבוד רגשי כתיבה משותפת – דיאלוג כתיבה בין מטפל למטופל יצירת סיפורים וטקסטים נוספים בטיפול – הסיפור, ככל סוגות האומנות מאפשר הרחקה מגינה מהעצמי (גיבור הסיפור הוא לא אני ממש) ומרחב משחקי (על ידי כתיבה ועריכה מחודשת) שמאפשר התבוננות אחרת, גמישה יותר, רב פנית יותר, גם על החיים עצמם. חשוב להבהיר, כתיבת טקסטים בטיפול, מגיעה בדרכים ואופנים רבים. בטיפול בילדים, הסיפורים נרקמים דרך משחק בבובות מיניאטורה, תאטרון בובות,"הצגות", קומיקס ועוד.
הבאת טקסט למטופל מטפלים בביבליותרפיה אינם ספרנים או מאגרי ספרים אנושיים, עם ספר לכל אתגר אנושי. התאמת טקסט למטופל, תלויה בהבנה עמוקה שלו ולא נעשית כלאחר יד. הטקסטים המובאים לטיפול חייבים לשמור על מרחב השלכתי ומשחקי (לא טקסטים חינוכיים ומנחים). סיפור לילד שהוריו התגרשו, לא יכול לדבר על גירושין אלא על התחושות הספציפיות שהנושא מעורר אצל הילד (חרדה, אשמה, כעס, אבדן ועוד). כשהטקסט נבחר בחכמה ומתוך עמימות שמאפשר למטופל להשליך את עולמו על הטקסט, המטופל יחוש שהוא אהוב, חשוב, נראה ומובן ויש לכך ערך עצום בטיפול.
שימוש בסיפורים טיפוליים ההיסטוריה התרבותית השאירה עושר של סיפורי עמים ואגדות. השימוש בהם בטיפול על ידי מטפל "מספר סיפורים", פותח שערים אל הלא מודע של המטופל ומאפשר חיבור רגשי ועיבוד.
החיים (והטיפול) הם סיפור (או שיר) טיפול ביבליותרפי, במיוחד עם מבוגרים, נראה פעמים רבות כפסיכותרפיה שיחתית רגילה. השימוש בטקסטים לרוב לא אינטנסיבי. הסיפורים נכנסים למרחב הטיפולי בזמנם. מה שמוביל תמיד הוא רווחת המטופל ולא מחויבות למלא את החלל בטקסטים. יחד עם זאת, הביבליותרפיסט אוחז בהבנה עמוקה, תפיסת חיים, (הקשורה לפסיכולוגיה נרטיבית), שהחיים הם סיפור. כלומר שאין הרבה אמיתות מוחלטות ויש הרבה מקום לשינוי, לגמישות, לסיפור מחדש – ולכן יש גם הרבה מקום לתקווה.
מקורות : וינברג מרים, (1989), ביבליותרפיה ושימושיה בספרות ילדים ונוער, באמת, חוברת 3. צורן, רחל, הקול השלישי : איכויותיה המרפאות של הספרות ואפשרויות ישומן בדיאלוג הביבליותרפי, הוצאת כרמל, ירושלים.