איך מפרשים את הפירושים בטיפול? 3 גישות מובילות שעוזרות בטיפול פסיכולוגי
עודכן: 1 באפר׳
מאת: שקד ליאור – פסיכולוגית בהתמחות קלינית
איך גישות הטיפול השונות מתייחסות לפרשנות של המטופלים? למה פרויד בגישת הפסיכואנליזה מדגיש את המעבר מהלא מודע למודע? איך מלאני קליין מסבירה את הפרשנות לפי גישת יחסי האובייקט ולמה כולנו צמאים לקשר? איך היינץ קוהוט מתייחס לפרושים בגישת פסיכולוגית העצמי ומדגיש את המרחב האמפטי להתפתחות רגשית? איזו גישה מועדפת ולמה בעצם פסיכולוגים ומטפלים רגשיים משלבים בין הגישות?
מתן פירושים בטיפול היא אחת השיטות המרכזיות בטיפול פסיכודינמי. הפרשנות הניתנת ע"י המטפלת או המטפל, מנסה לתת פשר לתכנים שמועלים בפגישה ע"י המטופל או המטופלת. כך אפשר לחבר את המילים, התנהגות וההיסטוריה של האנשים, ליחידה אחת בעלת משמעוות, שהיא הפירוש. כל הגישות הפסיכואנליטיות מערבות פרשנויות, אך ההבדל בין הגישות בהתייחסות השונה לצורה ולמטרה של הפרשנות.
איך פרויד בגישת הפסיכואנליזה מתייחס לפרשנות?
אבי הפסיכואנליזה, זיגמונד פרויד, טען שמטרת הטיפול הפסיכואנליטי היא להעלות חוויות נשכחות או מודחקות, ואת הרגשות שעוררו והודחקו איתן. כך המעבר מה"לא מודע" למודע עוזר להיפטר מהסימפטום, שהם תוצר של ההדחקות האלו.
תפקיד המטפלים הרגשיים והפסיכולוגים בגישה זו לאסוף את התוכן שעולה בטיפול, להציע למטופלים פירוש, שיעזור להם להבין את עצמם טוב יותר, לבוא במגע עם התכנים המודחקים וכך ליצור אינטגרציה חדשה בין חלקי הנפש. מהות הפירוש לפי פרויד הינה שכלתנית במהותה, ומתבססת על ידיעה ותובנה.
דוגמה להקלה מפירוש של חרדות פוביות
דוגמה לפירוש של מטופל שסבל מחרדות ופוביות, והמטפלת פרשה שתסמיניו נבעו מזכרון מודחק של חוויה מילדותו המוקדמת, כאשר האנרגיה המודחקת לא קיבלה מקום ברובד המודע. כך נוצרה השפעה על הגוף ועל הנפש בדרכים עקיפות, בדמות הסימפטום. כאשר המטופל בא במגע עם התכנים המודחקים בטיפול בקליניקה, השתחרר הסימפטום.
איך מלאני קליין בגישת יחסי אובייקט מתייחסת לפרשנות?
מלאני קליין, שפיתחה את התיאוריה המרכזית "יחסי אובייקט", לפיה, באופן כללי, התינוק האנושי נולד עם נטייה ליצירת קשר עם האובייקט האימהי. כך התינוקות שגדלים להיות ילדים ומבוגרים נמצאם כל החיים בחתירה מתמדת ליצירת קשרים, כשהמציאות הנפשית מתרחשת תמיד ביחס לאדם אחר.
הפרשנות בגישתה של מלאני קליין, היא הכלי המרכזי בטיפול. הפרשנות מתייחסת כמעט תמיד לקשר בין המטופלים למטפלים, ולמתרחש ביניהם בחדר הטיפול בהווה, עם דגש על התוקפנות הישירה והסמויה שמבטאים המטופלים כלפי המטפלים. קליין לא חתרה לייצר רק תחושה של הבנה, כמו פרויד, אלא לטענה, הפירוש יוצר תחושה של מובנות, כלומר שיש מישהו אחר שמבין כרגע את מה שעובר על האדם.
דוגמה לטיפול בהתקפי זעם עפ"י גישת יחסי אובייקט
דוגמה לפירוש מטופלת שסבלה מהתקפי הזעם, והמטפלת פרשה את הכעס שלה כתגובה הגנתית מול תחושות התלות והחולשה שהסיטואציה הטיפולית עוררה בה, ולכן ניסתה להפוך את המטפלת, כלומר את האחר, לחלשה בעצמה, דרך התקפי הזעם.
איך היינץ קוהוט מתייחס לפרושים בגישת פסיכולוגית העצמי?
היינץ קוהוט, מייסד זרם "פסיכולוגיית העצמי", דיבר על ההכרח במרחב אמפתי לצורך התפתחות נפשית. פירושים לפי קוהוט מזהים את הצרכים הלא מסופקים של המטופלים, מתקפים את עולמם הרגשי ואז מציעים פירוש שנוגע להקשר ההיסטורי של המטופלים ולמנגנונים שמופעלים בהם.
ההבדל המרכזי בין גישה זו לגישות הקודמות, היא שהפירושים ישאפו להיות כמה שיותר קרובים לחוויה של המטופלים, אישיים ומותאמים עבורם, ולא מתוך תיאוריה התפתחותית, כמו של פרוייד@ ושל קליין@.
דוגמה לטיפול באיחורים לפי גישת "פסיכולוגית העצמי"
דוגמה למטופל שאחר בקביעות לטיפול, והמטפלת התייחסה לקושי להגיע לטיפול, להיחשף מול האחר ולהיות פגיע, לצורך שלו להרגיש שליטה במצב ולקבוע בעצמו את הזמנים. לפי פסיכולוגית העצמי המקור להתנהגויות אלו טמון בחוויות מוקדמות בחייו של המטופל כשהרגיש חסר אונים וחסר שליטה.
בשורה התחתונה, יש דרכים רבות לפרש את הפרשנות ולעזור בטיפול פסיכולוגי ובטיפול רגשי
לסיכום, כל אדם הוא עולם ומלואו, כל אחת אחד מאתנו אחרים ומיוחדים, ולכן כל טיפול נראה אחרת.
רוב אנשי טיפול לא מתמסרים לגישה אחת בלבד, אלא עובדים בצורה אינטגרטיבית ומתאימים את ההתערבויות הטיפוליות לאישה או לגבר שמולם.
בעבודתי כמטפלת למדתי שמול כל מטופל ומטופלת, אני מטפלת קצת שונה, ואדם קצת שונה, וגם מול אותה מטופלת, ההתנהגות שלי תהיה שונה בתקופות זמן שונות. לפעמים גם באותה הפגישה אמצא את עצמי משלבת בין פירושים מגישות טיפול שונות, לפעמים באופן אינטואיטיבי ולפעמים מתוך החלטה מושכלת.
לבסוף, אין גישה טיפולית אחת נכונה, כל עוד טובת המטופלים והטיפול תמיד מהווה את המטרה העיקרית.
> > דברו איתנו או התקשרו 077-5215080 ונעזור לך למצוא את המאץ' למטפלת או למטפל בטיפול פסיכולוגי ובטיפול רגשי שמומלצים באזור שלך.
מקורות-
נעמי ענר, הגישה הקלייניאנית כיום, שיחות, כרך י"ב, חוברת 2, מרץ 1998
סטיבן מיטשל, תקווה ופחד בפסיכואנליזה, הוצאת תולעת ספרים, 2003
קלאודיה קוגן, משה הפירוש בראי פסיכולוגית העצמי, שיחות, כרך כ"ד, חוברת 3, 2010