top of page
  • תמונת הסופר/תמומחי בקשר לטיפול

טיפול בהפרעות אכילה

עודכן: 27 בנוב׳ 2022

הפרעות אכילה הינן קבוצת הפרעות הקשורות באכילה או צריכה של מזון, אשר נפוצות במיוחד (אך לא רק) בגיל ההתבגרות. הפרעות האכילה נחשבות להפרעות עם סיכון משמעותי, במיוחד בשל הנטייה להתדרדרות ההפרעה עד לכדי התנהגויות מסכנות חיים. אך גם ללא סכנת חיים, הפרעות אכילה מסוגים מסוימים (כגון אנורקסיה) עלולות להוביל לפגיעה ממשית, ולעיתים בלתי הפיכה, בגוף ומערכותיו השונות.

ההתמודדות עם הפרעות אכילה אינה פשוטה, ולרוב מורכבת ביותר – הן למטופלת והן למשפחה. משום כך, חשוב לגשת ולטפל בהפרעות אכילה בשלבים המוקדמים ביותר, טרם התפתחותן והתדרדרות המצב.


מרכז בקשר לטיפול  - פסיכולוגים, דיאטניות קליניות ומטפלים רגשיים מומחים בהפרעות אכילה
פנים רבות להפרעות אכילה

מהי הפרעת אכילה וכיצד היא מתפתחת?

באופן כללי, ניתן לומר כי הפרעות אכילה הינה קבוצה של הפרעות שונות המתבטאות בהרגלי תזונה לקויים. להפרעות אלו ישנו מקור נפשי, אך עיסוקן העיקרי הינו בגוף – מראה חיצוני, משקל, מה נכנס ומה יוצא מן הגוף, וכדומה. הפרעות אלו נוטות להיות כרוניות, ובשיאן קשות מאוד לטיפול ועם נטייה לשוב ולחזור.

הפרעות אלו יכולות להיות מתעתעות מאוד, מאחר ותחילה הן עלולות להיראות ולתת את הרושם כי מדובר בדיאטה או בהתנהגות נורמטיבית, אך בשל המרכיבים הנפשיים הקשורים בהתנהגות לרוב תחול התדרדרות והחמרה. לרוב הן מגיעות עם הכחשה או הסתרה מהותית של המצב, כך שקשה מאוד לזהותן בזמן.

הפרעות האכילה יכולות להופיע בתצורות שונות, החל מהימנעות ממזון ועד אכילה כפייתית וזלילה. לרוב, הפרעות אלו נפוצות יותר בקרב נשים (כ-1.2% מהאוכלוסייה) מאשר גברים (כ-0.2% בלבד). לרוב ניתן לזהות קשר בין תדמית עצמית, דימויי גוף, ומצוקה נפשית בתצורות שונות עם הופעתן של הפרעות אכילה. חשוב גם להבין כי לרוב אין הן מופיעות בוואקום, ופעמים רבות מתלוות אליהן או הן מתלוות אל מצבים נפשיים קשים אחרים, כגון דיכאון, ביטחון עצמי נמוך, קשיים חברתיים, ועוד.


הפרעות אכילה נפוצות

התופעה אולי השכיחה ביותר של הפרעת אכילה הינה השמנת יתר (Obesity). עם זאת, יש להבחין בין השמנת יתר רפואית לבין השמנת יתר במובן הנפשי, אשר מתייחסת לא רק למשקל עצמו אלא גם לאופן בו המטופל מתייחס לבעיית האכילה והמשקל. פעמים קבות מדובר באכילה מתוך חסך, חסר רגשי או מצבים של חלל אשר האכילה כמו ממלאת אותם. הפרעות אלו קשורות גם במצבי דחק, חרדה וסיטואציות חברתיות לא פשוטות.

הפרעת האכילה המוכרת ביותר הינה אנורקסיה נרבוזה, אשר עוסקת בהימנעות מאכילה על מנת להחסיר או להפחית את משקל הגוף. מדובר למעשה בעיסוק אובססיבי בדימוי הגוף, ושאיפה להגיע לתצורת גוף אידיאלית בלתי-אפשרית להשגה. כך ההימנעות מאכילה, או צמצום האכילה, הולכת וגוברת עד למצבי תת-משקל, עם השלכות מהותיות על תפקוד הגוף ומערכותיו, ובמקרים חריפים גם סכנת מוות.

בולימיה נרבוזה הינה הפרעת אכילה ידועה גם היא, אשר מאופיינת בהתקפים פתאומיים של זלילה בלתי נשלטת, המובילה לרוב גם להתרוקנות בלתי נשלטת (למשל הקאה). הזלילה עצמה אינה רציונלית, במובן הזה שבהתקף זלילה יכול להיאכל כל מה שבהישג יד. ההתרוקנות גם היא מופיעה באופן קיצוני, לעיתים תוך שימוש בחומרים משלשלים או משתנים, ואחרים.

בניגוד לבולימיה, בולמוסי אכילה הינה תופעה של התקפי זלילה אך ללא ההתרוקנות. חלק מן הסובלים מהפרעה זו גם סובלים מהשמנת יתר. רוב הפרעות האכילה נפוצות בעיקר בגילאי העשרה, בקרב מתבגרים. זהו הגיל בו העיסוק בדימוי הגוף ובמרחב החברתי הופכים למהותיים יותר ויותר. עם זאת, לא תמיד זהו המקרה, ובהחלט ייתכנו מצבים של הפרעות אכילה בגילאים מבוגרים או צעירים יותר. בולמוסי אכילה, למשל, נפוצים גם בגילאים מבוגרים יותר.

ישנן הפרעות אכילה נוספות ושונות, כגון הפרעת הימנעות או תסמונת האכילה הלילית, אך הן נדירות יותר ופחות נפוצות.


כיצד מטפלים בהפרעות אכילה?

תחילה חשוב להבין מהו המצב של המטופלת בו מדובר. אם ישנה סכנת חיים או חשש מהותי לפגיעה רפואית, ייתכן ויש חשיבות בפנייה למרכז טיפול חירום ואולי אפילו אשפוז. אך אם יש סימן שאלה בנידון, אולי עדיף תחילה לפנות אל מטפל מקצועי המכיר את התחום ומנוסה בו.

הטיפול בהפרעות אכילה יכול להתבצע במספר תצורות, בין אם על ידי טיפול פסיכולוגי, פסיכו-דינמי, קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) במצבים שונים, או בעזרת או תמיכת טיפול בהבעה ויצירה. לכל אחת מן הגישות הללו יש את היתרונות והחסרונות שלה, והמסוגלות לשפר ולהועיל רבות למטופלת.

הטיפול הפסיכולוגי, כמו גם הפסיכואנליטי או הדינמי, עוסקים בעיקר הבעיה, מרכיביה, מקורותיה הנפשיים והדינמיים, ומציעים לרוב טיפול מיטיב היכול להציע פתרון מעמיק וארוך טווח. לעיתים ישנו צורך במענה נקודתי תחילה, או בשילוב עם הטיפול הפסיכולוגי, וכאן ניתן גם לפנות אל טיפול קוגניטיבי-התנהגותי.

הטיפול בהבעה ויצירה גם הוא הוכיח עצמו כמועיל מאוד, כאשר הוא מאפשר למטופלת דרך אחרת לגשת אל מקור הבעיה, תוך מציאת דרכים יצירתיות להתמודד עמה. במיוחד בבעיות מסוג זה, אשר בהן אנו לרוב נתקלים בקביעות מסוימת, ישנה חשיבות רבה בהגמשה מחשבתית ונפשית, דבר המתאפשר באופן ייחודי בטיפולי הבעה ויצירה.


מקורות מידע

0 תגובות
bottom of page