top of page
תמונת הסופר/תמומחי בקשר לטיפול

מה היתרונות של אימוץ עם קשר לילדים המאומצים, להורים המאמצים ולמשפחה המולידה?

מאת: מירי לייטר, עובדת סוציאלית M.A, פסיכותרפיסטית ומטפלת רגשית


איך ולמה השתנתה המגמה מ"אימוץ סגור" לאימוץ עם קשר? למה חשוב שהילדים יכירו את ההורה המוליד ויהיו בקשר? איך זה עוזר שלא יהיו סודות במשפחה ולילדים יהיו פחות "חורים שחורים" להתמודד איתם?

קצת סדר בעולם האימוץ, האומנה וטובת הילדים.


מה השתנה במאפייני האימוץ לאחרונה במדינת ישראל?

עד לפני כעשור הייתה נהוגה בישראל מגמה של "אימוץ סגור". ברגע שהילד או הילדה הוכרזו כ"בר אימוץ" ע"י בית המשפט, ולאחר שהמשפחה המאמצת עיגנה את האימוץ כחוק בצו אימוץ שניתן לה בבית המשפט - לא היה כל קשר בין הילדים לבין המשפחה המולידה. רק לאחר גיל 18 הילדים המאומצים יכלו לבחור האם להיות בקשר ולפתוח את תיק האימוץ.


אימוץ עם קשר עוזר לילדים המאומצים, להורים המאמצים ולמשפחה המולידה - מרכז בקשר לטיפול
אימוץ עם קשר עוזר לילדים המאומצים, להורים המאמצים ולמשפחה המולידה

איך השתנתה המגמה מ"אימוץ סגור" ל"אימוץ עם קשר"?

כיום רוב האימוצים במדינת ישראל הינם "אימוצים עם קשר" כלומר, להורה המוליד יש קשר כלשהו עם ילדו שנמסר לאימוץ. הקשר מתקיים באמצעות ובפיקוח העובדות הסוציאליות של השירות למען הילד במשרד הרווחה והביטחון החברתי.

רצף הקשר נע ממינימום של קבלת מידע אודות הילד ו/או צפייה בתמונותיו, ועד למקסימום של מפגש חד-פעמי או מספר פעמים בשנה. בעשור האחרון בתי המשפט במדינת ישראל שינו את עמדתם, למגמה חיובית בעניין אימוץ עם קשר. גורמי הטיפול גם נוטים להמליץ על אימוץ עם קשר, באותם מקרים שטובת הילד היא לשמור על קשר עם ההורים המולידים.


למה כיום גם התפיסה הטיפולית מעדיפה אימוץ עם קשר?

בעבר היו רוב הקטינים שנמסרו לאימוץ בישראל תינוקות שנולדו לאחר הריון לא מתוכנן. האימהות הגיעו ממגוון אוכלוסיות, אך היה להן מכנה משותף אחד – הן התביישו במצבן ורצו שהתינוק שנולד "ייעלם". אימהות אלה חתמו על הסכמת הורה לאימוץ, והתינוקות הוכרזו ברי אימוץ כלפי אבותיהם הלא ידועים. התינוקות נמסרו לאימוץ בדרך כלל טרם מלאו להם שנה. הוריהם המולידים לרוב לא היו מעוניינים בשימור הקשר איתם. ההורים המאמצים גם העדיפו שלהורים המולידים לא הייתה דריסת רגל בחייהם החדשים. לתינוקות לא היו זיכרונות מודעים מחייהם הקודמים, והם החלו פרק חדש בחייהם. אמנם גם ילדים גדולים יותר נמסרו לאימוץ לאחר שהוכרזו ברי אימוץ, אך הם היו המיעוט.

כיום, לאחר פיתוח גלולת "היום שאחרי", בעידן האינטרנט שבו יש שפע מידע ותמיכה לנשים הרות מחוץ לנישואין, ושהורות יחידנית מקובלת - פחתו וכמעט נעלמו האימהות המעוניינות למסור את ילדיהן לאימוץ.

רוב הקטינים הנמסרים כיום לאימוץ בישראל הינם ילדים שהוצאו מהבית לאחר שחוו טיפול מזניח. מדובר בילדים שהוריהם רצו בהם, אך לא השכילו לטפל בהם כיאות, גם לאחר ניסיונות סיוע של מחלקת הרווחה. בדרך כלל, להורים אלה לא היו מערכות תומכות של משפחה מורחבת או קהילה. ילדים אלו גרו בראשית חייהם בבית ולאחר הוצאתם משם שמרו על קשר עם משפחתם המורחבת או הוריהם, למרות שאלו לא היו מסוגלים לגדלם. לרוב הילדים יש זיכרונות מיטיבים מהבית, שעלולים להיקטע באחת במידה שלא יישמר קשר.


איך ולמה הילדים עוברים מאומנה לאימוץ?

לאחר הוצאתם מהבית, מועברים רוב הילדים הללו למשפחות אומנה, במקביל לקיום תהליך אימוץ בעניינם בבית המשפט למשפחה. משפחות אלו הסכימו לאמץ את הילדים במידה שיוכרזו כברי אימוץ. המשפחות האומנות (שלעיתים הופכות בהמשך למאמצות) משמרות קשרים בין הילדים למשפחתם המולידה. החשיבה הטיפולית היא שטובת הילד באימוץ, אך באופן שיישמר רצף בריא בחיי הילד וקשר בינו לבין דמויות מיטיבות ממשפחתו המולידה - כל ילד לגופו ועל פי צרכיו.


מה הסיבות לא לשמר את הקשר עם המשפחה המולידה לילדים שנמסרו לאימוץ?

לא תמיד מתאים לשמר קשר בין משפחה מולידה לילד שנמסר לאימוץ. התנאים לשימור הקשר נעים בין שלושת קודקודי האימוץ - ילד, הורה מוליד והורה מאמץ:

  • ילד שלא חווה התעללות ושהקשר שלו עם משפחתו המולידה הינו קשר מיטיב וקיים.

  • הורה מוליד שאינו מתנגד לאימוץ, מכיר בחוסר יכולתו לגדל את הילד, ונותן את "ברכת הדרך" למשפחה החדשה של ילדו.

  • הורה מאמץ שמכיר בחשיבותו של ההורה המוליד בחיי ילדו, ובתרומתו להמשך הבריאות הנפשית שלו.

  • למה כדאי לשמור על הקשר עם המשפחה המולידה ואיך זה יעזור לילדים?


ילד מאומץ שגדל לתוך מציאות של קשר עם הוריו המולידים עשוי לחוות מגוון קונפליקטים של זהות ושייכות. מצב זה כמובן לא קל, אבל שמירת הקשר תאפשר לילד להכיר את שורשיו ולהבין מדוע נמסר לאימוץ. כך גם ימנע העיקרון הפסול של הסתרת "סודות במשפחה" והצורך להתמודד עם "החור השחור" שבעובדת אימוצו. מסיבות אלו נראה כי פתרון האימוץ עם קשר עדיף.

גורמי הטיפול מעדיפים שהילד המאומץ יפלס את דרכו בחיים כשהוא מצויד בסיפור חייו. במקביל, הם ידאגו לתת לו דרכי התמודדות הולמות שיסופקו ע"י משפחתו, קהילתו ושירותי הרווחה. נראה שגם המשפחה המולידה של הילד תעדיף את מסירתו לאימוץ בדרך שתשמר את הקשר עימה ותאפשר לו לגדול בבטחה עם זיקה אליה.


מניסיון בקבוצה טיפול, מה היתרונות שבאימוץ עם קשר?

לאחרונה ליוויתי קבוצת הורים מאמצים שילדיהם נמצאים בקשר עם משפחתם המולידה. כל ההורים ציינו כי הם מעדיפים את האפשרות הזו, על פני גדילת ילדם ב"אימוץ סגור". כך הם מתווכים לילד כבר בגיל צעיר, את סיפור חייו באופן מיטיב ומאפשרים לו לגדול בהדרגה עד להבנת הסיפור בבגרות. כך, בהגיעו לבגרות נחסכים ממנו ההלם הכרוך בהבנת סיפור חייו והצורך להתמודד לבדו עם סיפור זה.

בשורה התחתונה, קשר עדיף על הסתרה

ברוב המקרים קשר עם המשפחה המולידה עדיף על חוסר קשר, ותורם לילדים המאומצים, למשפחה המאמץ ולהורה המולידה.


> > דברו איתנו או התקשרו 077-5215080 ונעזור לכם למצוא את המאצ' למטפלת או למטפל שמתמחים בטיפול רגשי, בטיפול פסיכולוגי או מטפלים משפחתיים, שמומלצים באזור שלכם.

 

מקורות:

יואה שורק, פידא ניג'ם-אכתילאת, ענת גלעד (2020). חקר מקרי אימוץ עם קשר בישראל : מחקר אורך. מכון מאיירס ג'וינט ברוקדייל.


Comments


bottom of page