טיפול במשחק בהפרעות קשב
עודכן: 6 באוג׳ 2022
מאת : ד"ר שלמה אריאל, פסיכולוג קליני בכיר ומטפל משפחתי בכיר
מעוז בן השבע וחצי התקשה לשבת בשקט בשעורים. הוא לא היה מקשיב, היה מתנועע באי מנוחה, קם באמצע השיעור ומסתובב בכיתה , מפטפט ומשמיע קולות משונים ומציק לילדים. הוא היה מוציא מילקוטו מכוניות צעצוע ומסיע אותן הלוך ושוב על השולחן ולפעמים גם על הרצפה. כשהמורה הייתה מעירה לו הוא היה מתווכח אתה ומתחצף. הוא אובחן כסובל מהפרעת קשב מולדת , ADHD , אבל , כמו ברוב המקרים, הרקע לקשיים לא היה רק גנטי, אלא גם רגשי ומשפחתי. הוריו התקשו להעמיד לו גבולות, להדריך אותו ולסייע לו לרכוש כלים ללמידה ולשליטה עצמית. כמעט מאז לידתו הם היו מתווכחים ביניהם על הגישה הנכונה אליו. הוויכוחים היו מגיעים לטונים גבוהים והוא עצמו היה נשכח. אחותו הגדולה הייתה "ילדה למופת". היא הייתה מזלזלת בו ופוגעת בדימויו העצמי הנמוך ממילא. הוא היה שמנמן ולא ספורטיבי , דחוי ומושא ללגלוג מצד חלק מילדי הכיתה.
מעוז שולב במערך טיפולי שכלל בין השאר למידה באמצעות משחק, טיפול משפחתי במשחק וטיפול קבוצתי במשחק. נטייתו לשחק במכוניות צעצוע לא הייתה מקרית. אביו היה מוסכניק ובין נקודות האור בחייו של מעוז היו ביקורים במוסך של אביו. הוא מאוד אהב משחקי הרכבה המדמים כלי רכב, היה מנהל בינו לבין עצמו מרוצי מכוניות צעצוע ומשחק משחקי מחשב הכוללים תנועת כלי רכב.
למרבה השמחה בית הספר היה פתוח לשחרר את מעוז מדרישות הלמידה הסטנדרטית ולאפשר לו תכנית לימוד מיוחדת, לא שגרתית, שכולה מבוססת על פעילויות ומשחקים סביב כלי רכב, שהתבצעו בחלקם בבית, בחלקם בכיתה ובחלקם מחוץ לכיתה.
לדוגמא, כשהכיתה למדה כפל וחילוק מעוז ועוד ילד מהכיתה המקבילה הסובל מקשיים דומים הובאו אל אולם הספורט שאורכו עשרה מטר, ושם חיכה להם המורה לחינוך גופני עם מכוניות מרוץ צעצוע גדולות. בהדרכת המורה שיחקו השניים בתחרויות מרוץ מכוניות לאורך האולם, מרוצים של 50 מטר, מאה מטר, שלוש מאות מטר. הילדים היו צריכים לחשב את מספר הסיבובים לאורך האולם כדי להשלים כל מרוץ. מעוז וחברו מלאו את המשימות בהתלהבות רבה וגם הגיעו להישגים נאים מבחינת הבנת המושגים והיכולת החישובית. את ההצלחה יש לזקוף לעצם העיסוק במכוניות , ללמידה הפעילה והאנרגטית באמצעות משחק ולבידוד מהגירויים הסביבתיים של הכיתה.
הטיפול המשפחתי כלל פעילויות כגון הרכבת כלי רכב משותפת מקופסת משחקי הרכבה, סימולציה של יום עבודה במוסך שבו אביו של מעוז היה המנהל ושאר בני המשפחה העובדים – מעוז ואחותו שוליות מכונאים ואמו של מעוז מנהלת אדמיניסטרטיבית, סימולציה של בית מסחר למכוניות שבו אביו של מעוז המנהל, מעוז המוכר ואמו של ואחותו הקונות. המשחקים אפשרו למעוז להראות את כוחו , יכולותיו וידיעותיו , ולמשפחה לבנות עולם אפשרי שבו קיימים חלוקת תפקידים ברורה והרמוניה בין בני המשפחה, תקשורת טובה ודרכים יעילות לפתרון אי הבנות וסכסוכים.
גם הטיפול הקבוצתי כלל פעילויות משחק שסבבו סביב נושא כלי הרכב. אחד המשחקים ששיחקה בהם הקבוצה, שכללה חמישה בנים בגילו של מעוז, היה "נסיעת כלי רכב על כביש סואן". הבנים שיחקו כאילו הם כלי רכב ה"נוסעים על הכביש"(רצים על ארבע ומשמיעים קול טרטור) הם היו אמורים להישמע לחוקי התנועה, להימנע מהתנגשויות ומפגיעה בבובות המייצגות הולכי רגל וכו'. מנחה הקבוצה שיחק תפקיד של שוטר תנועה שמכוון את התנועה ורושם דוחות על עבירות. במהלך כל הפעילויות מעוז לא הציג שום קשיי קשב וריכוז או התנהגות לא נאותה. הוא שיתף פעולה באופן מלא, השתתף בהתלהבות ונהנה מאוד. יש לייחס את ההצלחה הזאת לכך שהפעילויות סבבו סביב נושא שמעניין אותו במיוחד – כלי רכב, שכולן היו בעלות אופי של משחק פעיל ואנרגטי ושכולן אפשרו למעוז להפגין את הצדדים החזקים והמוצלחים שלו. תוך כדי הפעילויות השונות מעוז גם התפתח ולמד לשפר את יכולות הקשב , הריכוז והשליטה העצמית שלו , רכש מיומנויות חברתיות וחיזק את דימויו העצמי.
קריאה נוספת אריאל, שלמה 2014. משחקי דמיון של ילדים – ביקור בארץ הפלאות. קרית ביאליק: הוצאת אח. אריאל, שלמה ופלד, עודדה. 2000. עבודה טיפולית קבוצתית עם ילדים באמצעות משחק. מקבץ, ביטאון האגודה הישראלית לטיפול קבוצתי. פוטקוסט, דויד. הורות לילדים הסובלים מהפרעות חוסר קשב/היפראקטיביות. קרית ביאליק: הוצאת אח.