זיכרונות ילדות בטיפול האדליראיני

מאת: ענבר דביר, פסיכותרפיסטית אדלריאנית ומטפלת רגשית

מטרת העל של הטיפול האדלריאני, המבוסס על "הפסיכולוגיה האינדיבידואלית" (הרואה את האדם כיצור שלם), היא להעלות את תחושת הערך והשייכות של המטופל, על ידי עידוד הגמשת סגנון החיים שלו מבחינה קוגניטיבית, רגשית והתנהגותית, תוך התייחסות לבעיה של המטופל היום ותוך חיזוק ה"אינטרס החברתי" (דרייקורס, 2000). אחת הדרכים להבנת "סגנון החיים" של המטופל הוא הזמנה של זיכרונות ילדות ברצף הטיפול.

טיפול אדלריאני -הזמנה לזיכרונות ילדות

בפסיכותרפיה האדלריאנית הזיכרונות המוקדמים מהווים אמצעי השלכתי (ולא אמת היסטורית) המגלה את סגנון החיים בזיקה למצב קונקרטי כאן ועכשיו ובמבט לעתיד (שריג, 2016). הם חושפים מידע על מצבו הרגשי של המטופל בהווה ואת ה"היגיון הפרטי " שלו, את נקודת המבט הסובייקטיבית שלו על עצמו, על אנשים אחרים, על החיים ועל העולם Shaked,2015))- "אני מתעניין בזכרונות המוקדמים ביותר כדי להאיר את החוויות האמיתיות או המדומות והממותנות, שמהן עיצב הילד את סגנון חייו.. (אדלר, 2008, עמ' 136).

הזיכרונות מייצגים, על פי אדלר (1931,1958 בתוך:1984), את "סיפור החיים" של האדם, באמצעות התנסויות שקרו בעבר  והם משמשים כמטאפורה להבנת חייו של המטופל בהווה. בכך  הם חושפים מעיין עשיר של משאבים, משאלות והתנהגויות. פרויד טען שזיכרונות הילדות הם מסך המסתיר את האמת על מה שהתרחש בילדותינו  על מנת לחסוך מעצמנו את הכאב ואת האימה. על כן מה שהיה חשוב מבחינת פרויד הוא לא מה אנו זוכרים, אלא מה אנו מסתירים. בניגוד לכך, אדלר היה סבור שכל פרט בזיכרונות הוא משמעותי, כי הוא ניבחר להיזכר מטעם "סגנון החיים". לפי השקפתו, כל זיכרון הוא סובייקטיבי, סלקטיבי ומטרתי, שנועד לשמר את "סגנון החיים" והערכים שהוא מייצג ולממש את המטרה הנגזרת ממנו (שריג 2016). דרייקורס במאמרו  אודות "הפסיכותרפיה האדלריאנית" (2000) מסביר, כי מתוך כל החוויות המרובות שעברו על המטופל בילדותו המוקדמת, הוא זוכר רק את החוויות העולות בקנה אחד עם השקפתו על החיים– "זיכרונות מוקדמים לעולם אינם נוגדים את סגנון החיים" (אדלר, 1931,1958, בתוך: אדלר, 1984 עמ' 57). על פי אדלר, אין לראות את הזיכרונות המוקדמים כתמימים או כמקריים , אלא הם צצים ועולים "כאן ועכשיו" כחלק מחתירה להשגת מטרה נפשית מסוימת (פקר, 2016) – "אדם משתמש בזיכרונות המוקדמים כדי לייצב את מצב רוחו…אם הוא מדוכדך כל זיכרונותיו משקפים דכדוך" (אדלר, 1931,1958,עמ' 57, בתוך: אדלר, 1984).כלומר, הזיכרון שיעלה לאדם הוא בהתאם למצב רוחו ובהתאם לכוחות הנדרשים לו להתמודדות. 

על פי דרייקורס (שריג, 2016), יש  להבחין בין זיכרון לבין דיווח. תיאורים של אירועים בפועל, בלתי מדויקים ככל שיהיו, משקפים את התרשמותו של המטופל מן החיים. האירועים שהועלו אינם חשובים דווקא מפני שאירעו, אלא מפני שהועלו בזיכרון – " אנו מתעניינים פחות בתוכן הזיכרונות, מה שמהותי בעבורינו הוא גילוי הרגשות והגישה הקשורה אליהם…" (אדלר, 2008, עמ' 136). כך גם נראה, שכל  הזיכרונות המוקדמים של האדם מגלים, איפוא, דפוס אחיד. גם אם הם שונים לכאורה זה מזה, אין הם אלא משלימים זה את זה. כן, דרייקורס מוסיף, במאמרו "פסיכותרפיה בזעיר אנפין( 2000) "כי רק כאשר אדם משנה את סגנון חייו במהלך טיפול – שינוי שלא יחול ללא עזרה מבחוץ – רק אז משתנים גם זיכרונותיו, בהתאם להשקפתו החדשה על החיים. על פי התיאוריה האדלריאנית האדם הוא יצור חברתי- יש לו יכולת מולדת לחיי חברה ולשיתוף פעולה ((Shifron,2010.  חוסר יכולת של אדם להשתייך מתבטאת במצב פתלוגי, שעל פי שפרון (2010), ניתנת לריפוי על ידי למידת דרכים לשיפור תחושת השייכות  דרך זיכרונות מוקדמים בטיפול אדלריאני. התנאי שלנו לערך היא המטרה שאנחנו שואפים להשיג. אם אנחנו פועלים כדי להשיג מטרה שאנו עצמנו הצבנו, פירוש הדבר שיש לנו חופש בחירה-את האסטרטגיה להשגת  המטרה אנחנו יכולים לשנות. בטיפול מטפל אדלריאני יכול לעודד את המטופל להשתמש ביכולות היצירתיות שלו כדי לבחור בדרכים יותר יעילות ליצירת תחושת שייכות. אחת הדרכים  לכך, היא שימוש בזיכרונות מוקדמים-תוכני הזיכרון משקפים למטפל את כוחותיו, יכולותיו וכישרונותיו של המטופל. המטפל מתקף כוחות אלו, משקפם למטופל ועוזר לייצר נרטיב חדש, שיעצב מחדש את פרשנות המטופל על עצמו לפרשנות חיובית מעודדת ומייצרת תקווהshifron&Bettner,2003)).

כתיבתו של אדלר על אודות זיכרונות מוקדמים מבטאת את הבנתו כי זיכרון ילדות הוא נרטיב סמלי –סיפור שמייצג, ומשקף במדויק את סגנון החיים של האדם – מעין "חלון ראווה" המציג את הכוחות שלו, העדפותיו, דפוסי התנהגויותיו ונטיותיו המקצועיות. נרטיב זה מכוון להשגה המטרה הקיומית המבטיחה לאדם תחושה של ערך ושייכות (שריג, 2016). לעיתים קרובות הנרטיב שהמטופל מספר משמש הסבר והצדקה למעשים שלו ולמסקנות שהוא הסיק מחוויות רבות בילדות .הזיכרונות על פי אדלר, מזהירים את האדם מסכנה, מספרים לו על מה עליו לצפות וממה כדאי לו להימנע-"בעיה, אתגר או משבר בהווה מתקשר באופן מטאפורי עם זיכרון ילדות מוקדם רלוונטי, שנבחר מבין כל הזיכרונות בזמן הספציפי

זיכרונות מוקדמים מהווים  כלי לאיזון עצמי, מעין "כלב שמירה" של סגנון החיים גם כאשר המציאות של האדם משתנה. שימוש בזיכרונות מוקדמים בטיפול אדלריאני מסייעים באתגר נוסף- איזון בין האינטרס האישי לאינטרס החברתי- בין דרישות שונות של אדם כלפי עצמו לבין אדם לחברו (שריג, 2016).

על פי שפרון (Shifron, 2008 In: Shifron 2016), מערכת נפש האדם שומרת על הומאוסטזיס  (איזון דינמי) הנוצר משילוב של מנוחה ותנועה כאחד, המקיימות ביניהן יחסים מעגליים. התזוזה הדינמית קדימה לא תיתכן בלא יציבות ותחושת ביטחון. אלה מושגים כאשר האדם מתגבר בהצלחה על אתגרים ושינויים בכל משימות החיים. כל תנועה החורגת מאיזון – תנועת יתר, עצירת התנועה, תנועה מהוססת, תשפיע על תחושת השייכות והערך של האדם וזה יתבטא בזיכרונותיו. אחת המטרות של הטיפול האדלריאני הוא לחשוף את האסטרטגיה המכשילה  שמשרתת את המטרה של המטופל ,ולהציע אפשרויות פרשניות נרחבות יותר למציאות חייו ולעזור לו בבחירת אסטרטגיות חדשות. אדם יפנה לטיפול כשהוא סובל ובמצוקה כלומר, שהמערכת יוצאת מאיזון, וזה יכול להתבטא בכל אחד מהמרכיבים של המערכת .לפי המודל של שפרון (2008, בתוך:שריג, 2016), מצבים של הפרת האיזון הנפשי והגופני הם תוצאה של "טעות" בתפיסת המציאות המשתנה -באופן שהאדם משתמש בכוחות שלו ובמקורות האנרגיה המניעים אותו לפעולה ,באופן שהוא מבצע את תפקידיו בהתאם לנורמות, לסביבה משתנה (זמן ומקום) ובהתאם לאינטרס האישי (המטרה) והחברתי (משימות החיים) שלו. אחד הכלים שהאדם משתמש בהם כדי להיענות לאיתותי הבקרה או להימנע מהם הוא הזיכרונות המוקדמים שהוא יוצר לעצמו, בהתאם למטרה שלו ולסגנון החיים שלו (שפרון, 2008, בתוך: שריג, 2016). כלומר, זיכרונות מוקדמים יכולים גם לסייע למצוא אלטרנטיבות מחשבתיות חדשות  ולהפחית את הסבל אותו הביא לטיפול מלכתחילה (Shaked,2015).

ביבליוגרפיה:

אדלר, א. (1984). אתה וחייך. תל אביב: מכון אדלר.

אדלר, א.(2008). משמעות חיינו. דביר: אור יהודה.

אדלר, א. (2010). הכרת האדם: פסיכולוגיה אינדיבידואלית יישומית, (תרגום פרופ' ד' גוטמן). ישראל: הוצאת ספרים אקמית יזרעאל.

דרייקורס, ר.(2000) .פסיכודינמיקה פסיכותרפיה וייעוץ. מכון אדלר: תל אביב.

המנחם, א. (2017), זיכרונות ילדות מוקדמים: מבט תיאורטי השוואתי-שימושים וישומים. כתב העת מפגש לעבודה חינוכית.

שריג, ג. (2016). שובל ילדות שקוף. על זיכרונות ילדות בגישה האדלריאינית. מכון מופת וכליל.

Shaked, A. (2015). Los recuerdos de la infancia: Una tecnica proyectiva en las Psicoterapia Adleriana. Revista de psicologia, 26(102), 19-27.

Shifron, R& Bettner, L (2003) Using early memories to

emphasize the strength of eenagers. The Journal   of individual psychology .Vol. 59, NO 3, fall, University of Texas.

Shifron, R. (2006)  "Unemployment and Re-employment: An Adlerian perspective". In P .Prina, A Millar, C.Shelly& K.John, UK Adlerian Yearbook, pp. 110-121. . London: Adlerian Society for Individual Psychology.

Shifron R. (2008) Coping with Change: An Adlerian Model. .Adlerian Year Book. Pp70-78.

Shifron, R. (Spring 2010) "Adler's Need to Belong as a Key for Mental Health". The Journal of  Individual Psychology, Vol. 66, No.1, (pp. 10-29).

Shifron,R.(2010) "Addictions-The Addiction to Powr". In  P .Prina, A Millar, C.Shelly& K.John, UK Adlerian Yearbook, pp.76-100. London: Adlerian Society for Individual Psychology.