עימוד

"מה זה קרה לי, טוב לי או רע לי?" – על תנודות במצב הרוח

מאת: אביטל ארגמן – פסיכותרפיסטית, עו"ס קלינית MSW

נראה כי המאה ה-21 מביאה עמה מצבים רגשיים חדשים, אשר עמם התמודדו פחות אנשים בעבר. מאמרים מקצועיים ומאמרי דעת רבים ניבאו את הדיכאון כמחלה של המאה ה-21. במקביל צצו תרופות חדשניות המבטיחות שיפור בהרגשה הכללית ובתפקוד.

בעוד הדיכאון קל יחסית לזיהוי, תנודות במצב הרוח הינן מתעתעות וקשה לזהות אותן לעתים במשך שנות חיים רבות, המלוות בסבל, תקיעות ותסכול.

עפ"י פרנטיס פרייס בספרו "הפרעת תנודות במצב הרוח" – הפרעת תנודות במצב הרוח (Cyclothemia)היא הפרעה נפשית המאופיינת בתנודות במצבי הרוח, הנעות בין עמקי הדיכאון לבין התרוממות הרוח האופורית, האנרגטית והנמרצת. זוהי צורה מתונה יותר של מצב הידוע כהפרעה דו-קוטבית. השוני ביניהן מאופיין במידת קיצוניות מצבי הרוח, משכי הזמן שלהם, והסיבוכים של ההפרעה. מיליוני אנשים נאבקים בהפרעת התנודות במצב הרוח מדי יום, והם אינם יודעים שניתן לשלוט בסימפטומים שלהם. רובם כלל אינם מודעים לקיומה של הפרעה כזאת, והאבחון שלה אינו שכיח.

הלקסיקון הסטטיסטי לאבחון מחלות נפש (DSM) מגדיר תנודות במצב הרוח כדלקמן:

  • במשך שנתיים לפחות (אצל ילדים ומתבגרים – שנה לפחות) יש תקופות רבות עם סימפטומים היפומאניים לסירוגין עם תקופות דיכאוניות (אך אין התאמה לקריטריונים של הפרעת דיכאון מג'ורי).
  • במשך התקופה הנזכרת בסעיף 1, האדם לא חופשי מהסימפטומים למשך יותר מחודשיים רצופים.
  • במשך השנתיים הראשונות להפרעה אין אפיזודות של דיכאון מז'ורי, מאניה או אפיזודות מעורבות.
  • הסימפטומים אינם מוסברים טוב יותר על ידי הפרעה סכיזו-אפקטיבית והם אינם מתווספים לאבחנה של סכיזופרניה או הפרעה סכיזופרניפורמית, הפרעה דלוזיונאלית, או הפרעה פסיכוטית לא ספציפית.
  • הסימפטומים אינם תוצאה של שימוש בסמים או תרופות, ואינם תוצאה של מצב בריאותי שליי (כמו היפר-תירואידיזם).
  • הסימפטומים גורמים למצוקה משמעותית מבחינה קלינית, או לפגיעה בתפקוד החברתי,התעסוקתי או כול תפקוד משמעותי אחר.

הפרעת תנודות במצב הרוח עלולה במקרים מסויימים להתפתח להפרעה דו קוטבית מסוג מאניה-דיפרסיה או דיכאון מג'ורי. בכך קיים סיכון אם לא מטפלים בה.

כיצד תוכלו לזהות אם אתם סובלים מתנודות במצב הרוח?

מקובל לחשוב שמצב רוח ירוד או דכאוני מלווה בתחושת דכדוך וירידה בתפקוד. לא תמיד כך הדבר – לעתים מצב הרוח הירוד מתבטא ברגזנות וחוסר סבלנות, בתחושת ערך עצמי נמוך, בכבדות וחוסר יכולת לעשות שינוי – אם במעבר מקום עבודה, החלטה על כוון לימודי תעסוקתי ואם במערכות יחסים מזיקות.

מקובל לחשוב שעליה במצב הרוח תתבטא ברכישות מרובות, בזבזנות, התחייבות למשימות ומטלות מרובות. אך לא תמיד המצב הוא כך. לעתים פעילות מרובה בעבודה נתפסת כתפקוד ובריאות נפשית. החברה המערבית מעריכה מסירות יתר בעבודה, חדשנות ויכולת לבצע מספר תפקידים בו זמנית (multi tasking). התוצאות של מצב כזה עשויות להיות מכאיבות – הזנחה של חיים אישיים וחברתיים ומושקעות בשעות אינטרנט מרובות.

החברה המודרנית מעודדת קריירה, כך שהשארת הילדים במסגרות שעות אחר הצהריים, צהרונים ומטפלים, נתפסים כנורמטיביים. לראייה המסגרות והשירותים המוצעים לילדים לשעות אחר הצהריים והערב. לעתים מאחורי נמרצות ומסירות יתר בעבודה מסתתר הקושי הנפשי של ההורה, הרגזנות, אי הסבלנות והקושי לשהות עם הילדים – כפועל יוצא של הפרעת תנודות במצב הרוח.

גם הרגלי אכילה לקויים עשויים להעיד על תנודות במצב הרוח – הרגלי אכילתנו מהווה תמונת ראי למצב הנפשי שלנו. עדיין לא כל מי שחייו מתנהלים כמתואר סובל מהפרעת תנודות במצב הרוח. יש לבדוק עד כמה אנו חשים מצוקה, לעתים בלתי מוסברת, מרמור וחוסר שביעות רצון מהחיים, ותחושה שכמה שאנו משיגים יותר, עדיין אנו חיים בתחושה של חוסר וריק.

לעתים עצם הקושי בזיהוי רגשותינו (אם טוב לי או רע לי) מהווה סמן להפרעת תנודות במצב הרוח. ההבנה מה טוב לי ומה אני צריך, אינה תמיד ברורה.

מה עושים עם זה?

קיימים כיום מגוון טיפולים המספקים מענה ומובילים לתחושת שיפור ולשיפור תפקודי:

  • טיפול תרופתי – תרופות מייצבות מצב רוח (כמו ליתיום ולמוטריג'ין) הינן בעלות השפעה רבה ויעילות ברוב המקרים. השפעת התרופות מתחילה כחודש לאחר התחלת נטילתם. התרופות ניתנות ע"י פסיכיאטר לאחר יעוץ ראשוני.
  • טיפול קוגנטיבי – טיפולים קוגניטיביים התנהגותיים (CBT, DBT) מסייעים בשיפור היכולת לוויסות רגשי, לקשיבות לגוף ולרגשות (mindfulness, focusing), ומשימות התנהגותיות מסייעות ליצירת ארגון וסדר, ויסות עומסים והתבוננות לגבי מטרות והשגתן. הטיפול ילווה ויסייע בהתמודדות עם מצבי הרוח המשתנים.
  • טיפול פסיכודינמי – נותן מענה בזיהוי הסימפטומים הקיימים ומקורותיהם במערכות היחסים סביבנו, בזכרונות ילדות וטראומות שהשפעתן מתבטאת לעתים בתנודות במצב הרוח. מאחר וטיפול פסיכודינמי הינו מעמיק ותהליכי, שיפור יופיע לאט יותר, לעתים חודשים ארוכים לאחר התחלת הטיפול. יחד עם זאת, יש לזכור שהטיפול ממוקד במקורות למצב הנפשי ופחות בשיפור תפקודי וסימפטומטולוגי.
    קואוצ'ינג – בדומה לטיפול קוגנטיבי התנהגותי, אימון אישי יהווה כלי יעוצי מארגן, שיאפשר שינוי ממוקד סביב מעברים והחלטות בחיים. מומלץ לשלב אימון אישי עם אחד מהטיפולים שהוזכרו כאן, על מנת ליצור אפקטיביות רבה יותר לטווח ארוך.
  • פעילות גופנית – מוכח כי במהלך פעילות גופנית משתחררים במוח אנדורפינים וחומרים המשפרים את מצב הרוח ותורמים לרגיעה. השפעת החומרים הללו נמשכת מספר שעות ומהווה נדבך משמעותי ביותר בתהליך הריפוי.
  • טיפולים אלטרנטיביים – הוכחה יעילותם של טיפולים אלטרנטיביים, הומיאופתיה, דיקור ושיאצו בשיפור וויסות מצב הרוח, ובשחרור מטענים רגשיים פוסט-טראומטיים. לעתים קיימת מחלוקת וספקנות מצד הרפואה הקונבנציונלית לגבי יעילות הטיפולים הללו.

לסיכום

הפרעת תנודות במצב רוח (ציקלותימיה) היא הצורה הקלה ביותר של מאניה-דיפרסיה. בהתאם לכך סיכויי הריפוי (פרוגנוזה) טובים. יחד עם זאת, חשוב להתייחס בכובד ראש להפרעה ולדאוג לטפל בה, על מנת למנוע מצב של החמרה.

מחפשים פסיכולוג/ית מומלץ/ת באזור מגוריכם?

השאירו פרטים ונחזור אליכם
או התקשרו 077-5215080 (24/7)
077-5215080 (24/7)
שירות ההתאמה אינו כרוך בתשלום.

לשמירת פרטיותך, אנו מתחייבים שלא להשתמש בפרטיך למעט ההתאמה לטיפול, וכן לא להעבירם לגורם חיצוני.
פנו עכשיו ללא התחייבות