עימוד

"הו, מלנכוליה, את (לא) אהובתי": על דיכאון ועל הטיפול בו

מאת: יעל רם-סמילה, פסיכולוגית קלינית מומחית

דיכאון: סוגים וסוגיות
כולנו מכירים את התחושה הלא נעימה: מצב רוח רע, חוסר חשק, מלווה בעצבנות ואי-שקט. אך מתי תחושות אלה חורגות מתחום מצב הרוח החולף, ה"באסה" וה"דיכי"? מתי את/ה או מישהו יקר לך נמצא בדיכאון, המצריך התערבות טיפולית?

ה-DSM, הוא ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי המאבחן ומסווג הפרעות נפשיות עפ"י תסמיניהן, קובע כי הימצאותם של לפחות חמישה מתוך תשעה תסמינים שהוא מונה, מצביעים על דיכאון מג'ורי (או דכאון קליני). ואלה התסמינים:

  1. מצב רוח דיכאוני: הרגשת עצב או ריקנות, לעתים מלווה בבכי.
  2. חוסר או ירידה משמעותית בעניין והנאה מפעילויות שבעבר עוררו עניין והנאה.
  3. שינויים בתיאבון או במשקל: עלייה או ירידה.
  4. הפרעות בשינה – נדודי שינה (קושי להירדם או יקיצות מרובות) או שינה מרובה.
  5. אי-שקט פסיכו מוטורי או האטה פסיכו מוטורית.
  6. תשישות או אובדן אנרגיה.
  7. הרגשת חוסר ערך או רגשי אשמה מוגזמים.
  8. יכולת מופחתת לחשוב, להתרכז או לקבל החלטות.
  9. מחשבות חוזרות על מוות או התאבדות.

על התסמינים להימשך לפחות שבועיים, כשהם גורמים למצוקה בולטת או לפגיעה בתחומי תפקוד חשובים דוגמת תפקוד חברתי, תעסוקתי או לימודי.
דיכאון מג'ורי יכול להופיע בפני עצמו או כחלק מהפרעה דו-קוטבית (הידועה גם כמאניה-דפרסיה), המאופיינת במחזורים של דכאון ושל מאניה או היפו-מאניה (מאניה מתונה).

החוויה הדיכאונית נמצאת על רצף ודיכאון מג'ורי נמצא בקוטב החמור שלה. דיסתימיה, גם היא הפרעת מצב רוח, היא סוג חמור פחות, אך מתמשך של דכאון. התסמינים דומים לאלה של דיכאון מג'ורי, אך מופיעים בעוצמה נמוכה יותר. יחד עם זאת, ההפרעה הינה מתמשכת: כדי "לזכות" באבחנה לפי ה-DSM, על התסמינים להימשך לפחות שנתיים. מצוקתם של הסובלים מדיסתימיה לרוב נראית פחות כלפי חוץ, שכן תפקודם אינו נפגע כפי שקורה בדיכאון קליני, אך החוויה היא של דכדוך מתמיד שמונע מהאדם לממש את מלוא הפוטנציאל שלו, להרגיש טוב עם עצמו ועם העולם ולפרוח כפי שיכול היה.

אך כמו שאנשים רבים החווים דיכאון על גווניו השונים יודעים ומספרים לנו, אי אפשר למדוד או לכמת את החוויה הקשה של כאב נפשי המלווה בתחושות של ייאוש ואובדן תקווה. הסופר ויליאם סטיירון, שהפליא לתאר את הדיכאון הקשה שחווה, בספרו "חשיכה נראית" כותב: "השעה הייתה אחרי ארבע והמוח התחיל להיכנס לתוך המצור המוכר שלו: בהלה ופיזור, ועימם התחושה כי תהליכי החשיבה שלי אפופים במן רעל ובנחשול חסר שם שהרס כל אפשרות לתגובה של שמחה לעולם החי…

הרגשתי בנפשי תחושה שהיתה קרובה לכאב ממשי, אם כי שונה ממנו באופן שאי-אפשר לתארו… אילו הכאב היה משהו שניתן בפשטות לתיאור, רוב הסובלים מן המחלה העתיקה הזאת היו מסוגלים לתאר בפני חבריהם ובפני אהוביהם (אפילו בפני הרופאים שלהם) כמה מן ההיבטים של העינוי שהם חשים, וכך אולי להשיג לעצמם את ההבנה שכל כך חסרה בדרך כלל; חוסר הבנה אשר כזה הוא בדרך כלל לא תוצאה של מחסור באהדה, אלא של חוסר היכולת הבסיסית של אנשים בריאים לדמיין לעצמם סוג של עינוי שהוא כה זר לחוויות היומיום."

כפי שויליאם סטיירון מספר לנו, הסובלים מדיכאון מתמודדים עם תחושה תמידית של אסון וכאב שהם חיים בתוכו, אך בנוסף לתחושות אלה הם מתמודדים עם חוויה קשה של בדידות. "הדיכאון", תיאר באוזניי מטופל, "הוא כמו להיות מוקף בחומה". חומה שמבודדת משאר העולם, ובעיקר מבני האדם האחרים, גם קרובים ואוהבים.
תחושות הבדידות האלה מביאות אנשים רבים הסובלים מדיכאון לפנות לטיפול נפשי; אך הן גם אלה שמשאירות אנשים רבים בחוסר אמונה שיוכלו למצוא נפש מבינה ועזרה טיפולית.

בהינתן טיפול מתאים, רוב האנשים מחלימים מדיכאון! אנשים רבים נעזרו ונעזרים בטיפול פסיכולוגי ו/או תרופתי, וחבל להישאר לבד עם המצוקה והסבל, אשר משפיעים לא רק על האדם הסובל מדכאון, אלא גם על משפחתו והאנשים הקרובים לו.

טיפול בדיכאון:

מחקרים מראים שהשילוב בין פסיכותרפיה לטיפול תרופתי הינו יעיל במיוחד במקרים של דיכאון מג'ורי. שני סוגים עיקריים של פסיכותרפיה הינם טיפול פסיכו דינמי וטיפול קוגנטיבי-התנהגותי (CBT), אולם רבים היום הטיפולים המשלבים גישות וטכניקות מיותר משיטה אחת.

טיפול פסיכו דינמי שואף לאפשר למטופל להבין את הסיבות והמקורות לדיכאון שלו, ע"מ לטפל בגורמים העמוקים מהם הוא נובע, וכך- לא רק להקל על הדכאון הנוכחי, אלא אף למנוע את הישנותו בעתיד. עיבוד משותף של אובדנים, אבל בלתי מעובד, יחסי התקשרות בעייתיים עם דמויות משמעותיות בעבר ובהווה וקשיים ביחסים בינאישיים הינם רק חלק משלל נושאים אשר משפיעים על התהוות של דיכאון.

האפשרות לעבד אותם בנוכחותו המיטיבה והמכוונת של מטפל מיומן, טומנת בחובה הזדמנות לריפוי ולצמיחה. בניגוד למה שמקובל לפעמים לחשוב, טיפול פסיכו דינמי אינו עוסק רק בעבר, אלא עסוק מאד בהווה, גם אם לשם כך הוא מטפל ב"צל" שמטיל העבר על ההווה. מטרתו היא לשפר מיומנויות התמודדות ולאפשר שינוי של דפוסים המשמרים את הדכאון בהווה.

טיפול קוגנטיבי – התנהגותי (CBT) מבוסס על ההבנה שלדפוסי חשיבה ואמונות שליליות תרומה משמעותית לדכאון. האדם הדכאוני נוטה לפסימיות ("המצב רק יילך ויחמיר") ולייחוסים שליליים על עצמו ועל העולם ("אני לא אדם טוב" או "פיטרו אותי מהעבודה , סימן שאני כשלון"). טיפול קוגנטיבי עוסק בהבניה-מחדש של דפוסי חשיבה בעייתיים אלה, אשר להם השפעה מכרעת על רגשותיו השליליים-דכאוניים של המטופל. הרכיב ההתנהגותי בטיפול יעסוק במיומנויות התמודדות עם מצבי קושי, לחץ וחרדה, יטפל בהימנעות ובהסתגרות המאפיינות דכאון ובמיומנויות בין-אישיות לא אדפטיביות.

טיפול תרופתי כולל סוגים שונים של נוגדי דכאון, אשר לרוב מביאים להקלה משמעותית בתסמינים, עם תופעות לוואי קלות בלבד. רוב התרופות נוגדות הדכאון פועלות לעכב את הספיגה של נוירו-טרנסמיטורים במוח (דוגמת סרוטונין), וכך להעלות את רמתם ו"לתקן" תהליך כימי שהשתבש.

ישנם מטופלים המתמודדים עם דכאון שיבחרו לשלב פסיכותרפיה עם טיפול תרופתי; ישנם שיבחרו רק בפסיכותרפיה ואחרים רק בתרופות; אחרים יבחרו להתחיל באחד ואח"כ להוסיף עוד רכיב לטיפול. דכאון הינו הפרעה שכיחה ונפוצה, טיפול טוב ומתאים יכול לאפשר לה להיות גם חולפת!

ראו גם: מהי מנלכוליה?

מחפשים פסיכולוג/ית מומלץ/ת באזור מגוריכם?

השאירו פרטים ונחזור אליכם
או התקשרו 077-5215080 (24/7)
077-5215080 (24/7)
שירות ההתאמה אינו כרוך בתשלום.

לשמירת פרטיותך, אנו מתחייבים שלא להשתמש בפרטיך למעט ההתאמה לטיפול, וכן לא להעבירם לגורם חיצוני.
פנו עכשיו ללא התחייבות