התקשרו עכשיו 077-5215080

עבודה על תקשורת זוגית כתהליך טיפולי

מאת: יעקב אנגר – פסיכותרפיסט, מטפל זוגי ומיני

"יש לנו בעיית תקשורת" אני שומע בהכרות הראשונה, בדרך כלל כבר בפנייה בטלפון. אני שמח על כך, כי כנראה מדובר בזוג שמאמין שיש ביניהם בסיס חיובי רחב ויציב ורק בשוליים, בצורה שהם מדברים זה עם זה, יש קושי קל. כאילו הם רק צריכים להשלים שיעור בתקשורת שפשוט לא יצא להם ללמוד והכול יסתדר.

אולם, אצל חלק מהזוגות שפונים עם כותרת של קשיי תקשורת, ניכרת עוצמת הקושי כבר מהמפגש הראשון. בני הזוג רוויים כאב וחרדה ואינם פנויים כלל לראות את בן [1] הזוג שלהם. התייחסות אפקטיבית לקושי ביניהם יכולה להתחיל בשינוי צורני של התקשורת ובהמשך, כמודגם במאמר זה, להוביל לשחרור מדפוסים מקובעים ואמונות מגבילות, ולהתפתחות אישית של בני הזוג. בדרך זו ההעמדה הראשונית של האתגר הזוגי כקושי בתקשורת משמשת לפעמים כמנוף יעיל להקל על הסיטואציה הטיפולית הלא פשוטה.

קיימות גישות שונות באשר לשיפור התקשורת בין בני זוג. גישה פופולרית אחת מציעה לדבר במשפטי "אני" (I statements) כדי להימנע משיפוטיות. גישה נוספת הינה מודל אפרת הממליצה בין השאר להמתין לאחר הארוע והפרשנות ולפני הרגש והתגובה כדי לבדוק אם הפרשנות נכונה. 

המאמר ידגים כיצד עבודה על תקשורת איננה רק תיקון חינוכי אימוני של הביטוי הצורני של התקשורת, אלא מחוברת לאפשרות של ריפוי. ההדגמה תתבסס על מספר עקרונות מתוך גישת "תקשורת מקרבת" מאת ד"ר מרשאל רוזנברג (2009).

אחד המנגנונים ההרסניים בדינמיקה בין בני זוג (וביחסים בכלל) נקרא "הזדהות השלכתית", מונח שטבעה הפסיכואנליטיקאית מלאני קליין (Klein, 1946) ופותח בהמשך על ידי תאורטיקנים שונים. הדינמיקה מתחילה בכך שאחד מבני הזוג משליך [2] באופן לא מודע על בן הזוג שלו חלק מתוכו שהוא איננו מוכן להכיר בו בהיותו בזוי או אסור בעיניו, כתוצאה ממגבלות התפתחותיות שמקורן בדרך כלל בשלבי התפתחות קדומים. ההשלכה מאפשרת לו לוותר על נוכחות אותו החלק אצלו אך להשאיר אותו קרוב אליו, במערכת הזוגית. למרבה הצער, בן הזוג המשליך בדרך כלל איננו מוקיר תודה לבן הזוג שלו על נכונותו לשאת עבור שניהם את אותו החלק, אלא הוא דווקא תוקף את אותו החלק, שהוא עדיין בזוי או אסור בעיניו, אצל בן הזוג. בן הזוג עליו הושלך החלק איננו מודע למה קורה אתו אבל הוא מרגיש נדחף להחזיק בחלק המושלך עליו ולהזדהות איתו, בדרך כלל בשל מגבלות התפתחותיות שלו. המצב הקונפליקטואלי עוצמתי במיוחד בהיותו בדרך כלל העברה (שחזור) של יחסים שהיו לכול אחד מבני הזוג עם דמות משמעותית קדומה בחייו. פעמים רבות נראה מצב של בני זוג הלופתים זה את זה בצבת של הזדהות השלכתית בשני הכיוונים, לא מסוגלים להתיר את הסבך בכוחות עצמם.

לצורך ההדגמה נתבונן בחלק מתאור מקרה שכמותו אנחנו מוצאים לרוב. בת הזוג אומרת לבן הזוג שלה "רק סקס מעניין אותך, אני מרגישה שאתה כבר לא רואה את האדם שאני, כאשר אתה מתקרב אלי אני נעשית מתוחה וצריכה רק שתניח לי בעניין הזה". בן זוגה חווה זאת כהאשמה ומסביר שזה איננו נכון, ואז היא מוחה "תפסיק להתווכח עם מה שאני מרגישה". במקרה זה, בת הזוג שהתשוקה שלה הוחנקה בשלב מוקדם של התפתחותה ונחשבה בעיניה מאז כלא ראויה, משליכה את אותה התשוקה על בן הזוג שלה, כדי שהתשוקה האסורה תישאר בסביבתה. לאחר שהשליכה את תשוקתה על בן הזוג שלה, היא תוקפת אותה אצלו ועושה הכול כדי שיבין שהתשוקה שלו מוגזמת, תובענית, מבזה ובקיצור, לא ראויה. בן הזוג, שמסיבותיו ההתפתחותיות יש לו מוכנות לקבל על עצמו את ההשלכה הזו, ואשר מוצא את עצמו במצוקה אינטימית, מתחיל להזדהות עם ההשלכה הזו ולפתח התנהגויות מוקצנות המתאימות לה.      

הטונים גבוהים והרגשות סוערים. יש הרבה כיוונים לאן לקחת את זה, ולא ברור מה יביא הקלה אפקטיבית. אני מזכיר להם שהם פנו עם כותרת של קשיי תקשורת ומתוך היכרותי את הסיטואציה שלהם אני מציע להם להתבונן באמירה "כאשר אמרת שאתה רוצה שנעשה סקס, התחלתי להרגיש מתח וכיווץ. אני זקוקה ליותר נינוחות, פניות ורגיעה וגם לאפשרות בחירה". אני מברר איתה האם המשפט הזה מבטא את מה שהיא רצתה להגיד לו במשפט הקודם, ומברר איתו איך נשמעת לו הגרסה הזה לעומת הקודמת.

מרכיב הביטוי העצמי של תקשרת מקרבת מפרק את מנגנון ההזדהות ההשלכתית באמצעות מספר הבחנות יסוד, מתוכן נזכיר כאן שלוש מהן: "תצפית לעומת פרשנות", "רגש לעומת מחשבה", "צורך לעומת דרך פעולה".

ננסה להבין כיצד מומשו בדוגמה הזו הבחנות היסוד וכיצד הן מביאות לריפוי מעבר לשיפור האווירה בשל התקשורת היותר נעימה. ההבחנה הראשונה באה לידי ביטוי במעבר מ "רק סקס מעניין אותך" הרווי בפרשנות ל "אמרת שאתה רוצה שנעשה סקס" שהינו תצפית חד משמעית ששניהם מסכימים עליה. ההבחנה השנייה באה לידי ביטוי במעבר מ "אני מרגישה שאתה כבר לא רואה את האדם שאני" שהוא בעצם מחשבה שיפוטית המוסווית כרגש ל "התחלתי להרגיש מתח וכיווץ" שהינו ביטוי רגשי אותנטי. המעבר לגרסה המוצעת מפרקת את ההזדהות ההשלכתית היות וגרסה זו איננה תוקפת את התשוקה שלו, ולכן איננה מאפשרת את הפרשנויות והשיפוטים הנובעים מפעולת ההעברה מאותם יחסים קודמים בהם היו אלו יותר אקטואליים.

ההבחנה השלישית באה לידי ביטוי במעבר מ "כאשר אתה מתקרב אלי אני נעשית מתוחה וצריכה רק שתניח לי בעניין הזה" שיש בו היצמדות לדרך פעולה ל "אני זקוקה ליותר נינוחות, פניות ורגיעה וגם לאפשרות בחירה" המפרט צרכים עמוקים. ההבחנה הזו לא רק מובילה ללקיחת אחריות אישית למצב הקונפליקט, היא גם התחלה של הכרה מודעת באותה תשוקה אסורה שקיימת גם אצלה, ושל מוכנות לחשוף את הפגיעות של אותה התשוקה. בכך ההבחנה מייתרת את ההשלכה מעיקרה.

אנחנו יכולים לשער, שכאשר בני הזוג יתרגלו שגרת תקשורת עם שלוש ההבחנות האלו, ההשלכות תקרוסנה והם יהיו מסוגלים יותר לראות את בן הזוג כפי שהוא. כלומר, להשתחרר מדפוסי ההעברה המנהלים אותם.

לסיכום, הדגמה זו, שהינה שלדית וחלקית, מראה אפשרות להשתמש בעבודה על התקשורת בין בני הזוג, ובמיוחד כאשר פניית בני הזוג מיקדה שם את הקושי הזוגי, כדי להעמיק ולהביא ריפוי מעבר לשיפור מעצם התקשורת היותר נעימה. 

[1] בכול מקום שכתוב "בן זוג" או "בת זוג"הכוונה לבן או בת הזוג.
[2] המושגים "השלכה" ו "העברה" שמקורם בפרויד לא יובהרו כאן, הקורא ימצא על כך מידע זמין ומפורט.

מקורות

רוזנברג, מ. 2009. תקשורת לא אלימה – תקשורת מקרבת – שפה לחיים. פוקוס, רמת גן.

Klein, M. (1946). Notes on some schizoid mechanisms. International Journal of Psychoanalysis, 27, 99-110.

לשיחת התאמה ללא
תשלום וללא התחייבות

השאירו פרטים ונחזור אליכם

או התקשרו 077-5215080 (24/7)

שירות ההתאמה אינו כרוך בתשלום.

לשמירת פרטיותך, אנו מתחייבים שלא להשתמש בפרטיך, למעט ההתאמה לטיפול, וכן לא להעבירם לגורם חיצוני.

עשו לנו לייק בפייסבוק