עימוד

מחשבות על ימים מורכבים ועל ללכת לטיפול, ובכלל…

מאת: ליאת גולדשטיין, עו"ס קלינית ופסיכותרפיסטית

ימים לא פשוטים עוברים עכשיו על כולנו. ולא, זה ממש לא מנחם לדעת, שכולם באותה הסירה, ושאין שום דבר שאפשר להיאחז בו. פשוט אין נחמה, וזה עצוב. קורונה: מגיפה ויראלית, מחלה כלכלית, היא עוד הרבה דברים והיא גורמת לכולנו להרגיש מדוכדכים, חסרי אונים וחסרי אנרגיה. כאילו מישהו לחץ על מתג, ומחק מעל הפנים את החיוך שהיה, והסיר מעל הגוף את חליפת האומץ וגלימת האנרגיה והחשק. נשבעת לכם שאני יודעת. זה קורה לכל כך הרבה אנשים. זה לא רק מפגש אישי עם החוויה הזאת, אני גם רואה אותה בקליניקה, ויש לה הרבה מאוד מופעים. כל אדם שפגשתי חווה אותה באופן אחר. אתם יודעים, כל אחד הוא יחיד ייחודי ומיוחד, אז גם בזה. ונכון, אף אחד מהמופעים של החוויה הזאת, הוא לא קל, ובטח שלא תורם למצב רוח טוב ולאנרגיה של עשייה והתפתחות.
אז עכשיו, בתקופה הזאת, אנשים אומרים לעצמם שהכול בגלל "המצב", ועוד מעט זה יעבור והעולם ימשיך להתנהל כהרגלו. ויחד עם המצב שיחלוף, כך הם מקווים, תיעלם גם הכבדות הזאת והאין כוח שמתלווה אליה.
רגע. האם באמת זה רק המצב הנוכחי הכללי? האם זה הווירוס העלום הזה, שאף אחד לא ממש מבין אותו, אבל הוא כעת מכתיב סדרי עולם? באמת? האם רק בו נעוץ ההסבר?
יתכן שכן, שיש לו תרומה להלך הרוח הזה העצוב והמדוכדך. אבל אף פעם אי אפשר לתלות הכול בגורם אחד. כי הרגשות האלה, ש "לא מסתדר לי שום דבר" ו"אף אחד לא מבין אותי", ו"אף פעם אני לא מצליח ולא מצטיין למרות שאני נותן את הנשמה" ועוד כל מיני כאלה משפטים כואבים שאנשים חושבים לעצמם, כל אלה, היו עוד לפני הקורונה. הרבה פעמים החוויות הקשות האלה שוכנות בתוך הלב, עמוק עמוק בפנים, ועכשיו הן יותר מרשות לעצמן לעלות לפני השטח, בגלל החרדה שהמצב הזה מעלה בכולנו, בגלל החוסר ודאות סביבו. בגלל הגזירות וההגבלים שמשאירים אנשים לכרוע תחת העול הכבד של הרגשת הבדידות, הניכור והריחוק.
כמה כואבת האמירה המאפיינת את הימים האלה, שעכשיו אהבה היא מרחק. וקוראים לזה ריחוק חברתי, וכאילו שההתרחקות הזו תגן מפני הווירוס העלום הזה, שמשנה עכשיו סדרי עולם. ואתם יודעים? הספרות מלאה סיפורים כאלה, על מגיפות שהיו בהיסטוריה האנושית. הסיפור המוכר ביותר, על המגיפה הנוראית של הדבר, המגיפה השחורה, כן, זו שאלבר קאמי כתב עליה ספר. והוא כתב: "ביום שנפלו חומות הבדידות, תמה יעילות מלכותו של הדבר"….
כמה עומק יש באמירה הזאת. מי שהפיל את חומות הבדידות היא הרופא.
גם היום, הבדידות הזו מקשה ומכבידה. וכשאנשים מגיעים לטיפול, ומדברים על הקושי ועל הכאב, רואים שהכאב הזה לא נברא עכשיו בגלל הקורונה. יש לנו בני האדם דפוסים שנוטים לחזור על עצמם בנסיבות חיינו. והם חוזרים שוב ושוב ונראים כמו קארמה או כמו גזירת גורל שלא משתנה לעולם. ובעצם, הדפוסים האלה, שאולי עמדו לצידנו כילדים, כבר לא משרתים אותנו יותר. בטיפול, עובדים על החוויות האלה מתוך התבוננות פנימה. והרי טיפול, מכל סוג שהוא, הוא במהותו קשר. המטפל והמטופל בחדר, מתבוננים יחד בחוויה הרגשית, במצבי החיים שהמטופל מרגיש שקשה לו. וביחד, מתוך הקשר נוצרות בנפש אדוות קלות של תנועה ושינוי.
אז דווקא בימים האלה, כשהכול מציף, כשהבדידות מכאיבה, כשהדברים לא תמיד מסתדרים ותכלס, גם אין לאן לברוח. דווקא אז, תפנו לעצמכם מקום. לכל אחד בעולם מגיע, וכל אחד ראוי להקשבה, הכלה, הבנה, ומעל לכל, כולנו ראויים ללב שומע.
בריאות וחוסן לכולנו.
אמן.

למידע נוסף על טיפול פסיכולוגי או פסיכותרפי

 

מחפשים פסיכולוג/ית מומלץ/ת באזור מגוריכם?

השאירו פרטים ונחזור אליכם
או התקשרו 077-5215080 (24/7)
077-5215080 (24/7)
שירות ההתאמה אינו כרוך בתשלום.

לשמירת פרטיותך, אנו מתחייבים שלא להשתמש בפרטיך למעט ההתאמה לטיפול, וכן לא להעבירם לגורם חיצוני.
פנו עכשיו ללא התחייבות