טיפול CBT בחרדה חברתית

מאת: יניר יעקובי, עו"ס ופסיכותראפיסט

חרדה חברתית היא אחת מהפרעות החרדה הנפוצות יותר אשר על פי מחקרים הינה בעלת שכיחות בין 7-13 אחוזים.

חרדה חברתית מאופיינת בפחד מוגזם מביצוע פעולות באופן פומבי, חשש מביקורתיות ושיפוטיות של אחרים על תפקוד האדם במצב חברתי. לרוב, אותם אנשים הסובלים מחרדה חברתית חוששים מדחייה, מהשפלה ומפחד שיוערכו בצורה שלילית או שהתסמינים הגופניים המלווים את החרדה יעוררו תשומת לב מוגזמת.
החרדה מתבטאת בסימפטומים גופניים כמו רעד בגוף, גמגום, הסמקה, דופק מואץ והרגשת חום. כל אלה מגבירים את ההימנעות מסיטואציות חברתיות ופוגעות משמעותית בשגרת החיים ובתפקוד הכללי.

מצבים המעוררים חרדה חברתית יכולים להתבטא באופנים הבאים:

  • פחד לדבר מול קהל או בפני קבוצה
  • חשש לשאול שאלות
  • קושי להשתתף בפעילות גם אם בקבוצה קטנה
  • קושי לנהל שיחות עם אנשים בעלי סמכות או סתם שיחות חולין
  • קושי לאכול ולשתות בנוכחות אנשים
  • קושי לבטא אי הסכמה כלפי מישהו שאינם מכירים
  • קושי לנסות ליזום מפגש למטרה רומנטית או מינית
  • חשש להיכנס לחדר שבו כבר יושבים אנשים
  • חשש להיות במרכז תשומת הלב
  • קושי לדבר בפגישה ללא הכנה מוקדמת
  • לא מעוניינים ללכת למסיבה או אירועים עם אנשים רבים
  • אי רצון לפגוש אנשים זרים
  • וכו'

קיים הבדל בין חרדה חברתית כללית וספציפית – על פי DSM-IVהחרדה הספציפית מתייחסת לחרדה ממספר מוגבל של מצבים או לעתים רק מסיטואציה מסוימת אחת, כמו למשל פחד לקבוע פגישה רומנטית. לעומת זאת, החרדה הכללית שהיא נפוצה יותר גורמת להימנעות ולפחד במגוון סיטואציות ומצבים ולכן מקשה על תפקוד כללי, ולכן חרדה זו נחשבת חמורה יותר.

קיימים מספר גורמים העלולים להביא להתפתחות החרדה:

  1. גורמים תורשתיים וביולוגיים – במיוחד בין קרובים מדרגה ראשונה כאשר יש חוסר בסרוטונין היוצר חוסר איזון במוח.
  2. גורמים אישיותיים וחברתיים – דימוי עצמי נמוך, טראומות עבר, ניסיונות התמודדות חברתיים לא מוצלחים בעבר.

הנחת היסוד של הסובל מהחרדה החברתית היא שהאדם חווה סכנה אמיתית של אובדן הערך העצמי והרגשת דחיה בגלל התנהגותו בסיטואציות חברתיות. להרגשתו, הוא ינהג בצורה מעוררת תשומת לב שלילית מה שיגרור אחריו אמונה כי הסובבים אותו שופטים אותו, לא מעריכים אותו, לועגים לו וקולטים עד כמה הוא "לא שווה", "לא מוצלח", " משעמם", "טיפש" וכיוצא בזה.

במקביל, מפתח האדם החרד מספר אמונות לגבי התעסקות היתר של החברה הסובבת אותו, כמו למשל קיימת אמונה כי התסמינים הגופניים המלווים את החרדה והנראים לעין כל גורמים לדחייה חברתית או אמונה כי האחרים מתעניינים מאוד בהתנהגות ובחזות החיצונית של האדם החרד חברתית ולכן שופטים אותו כל הזמן על כך.

לאדם החרד יש התעסקות מתמדת בתחושותיו הפנימיות. הוא חש רגשות סלקטיביים של השפלה ודחייה כרגשות אמיתיים וממשיים וכתוצאה מכך הוא מפרש באופן שלילי כל תנועה, מחשבה, סימפטום והתנהגות. פרשנות עצמית זו מקשה עליו להיות קשוב למה שקורה בפועל בסביבתו ומצד שני, היא למעשה הגורם המעצים את תחושת ריחוקו מהחברה.

לאחר אירוע החרדה משחזר האדם החרד בפני מטפל CBT את מה שהתרחש ומוסיף פרשנויות להתנהגותו ברבים. בדרך כלל השחזור מחייה מחדש את המחשבות השליליות שהאדם חש כלפי עצמו ובכך מעצים את החוויות החברתיות הכושלות שלו ואת תחושת הערך העצמי הנמוך בעקבות כך. מחשבות אלו לעתים מלווים בתחושות פיזיות לא נעימות.
למחשבות אלה מתווספת התנהגות נמנעת.

התנהגות זאת עוזרת להם מצד אחד להרגיש פחות בולטים בסביבה חברתית ומצד שני תורמת לתחושת ההתמודדות עם מצבים חברתיים מעוררים חרדה. ההימנעות יוצרת תחושת בטחון המאפשרת להם להמשיך ולתפקד בחברה למשל שתיית אלכוהול או שימוש בסמים לפני מפגש חברתי כלשהי אך מנגד לא מאפשרת להם להתמודד באופן ישיר עם הפוביה ובכך לפרוץ את מעגל הקסמים ואת הקשר בין אמונתם הסלקטיבית לבין המציאות.

להלן תרשים המייצג את המעגל החוזר על עצמו, את המעגל יש לפרוץ בטיפול מתאים.


טיפול CBT בטיפול בחרדה חברתית

טיפול קוגניטיבי התנהגותי נמצא יעיל מאד בטיפול בסוגי חרדה בכלל ובחרדה חברתית בפרט.
האדם הסובל מהחרדה מאמין שהוא מצוי בסכנה אמיתית כאשר הוא נכנס למצב חברתי בגלל חשש שינהג בצורה שאינה מקובלת. החשש הוא פחד מאיבוד מעמדו החברתי ואיבוד תחושת הערך העצמי שלו ובכך עלול להביא בסופו של דבר לדחייה מצד הסובבים. מה שיגרום להימנעות מאינטראקציה ומגע עם אנשים.

המצבים החברתיים מתפרשים כמעוררים איום וסכנה בגלל מחשבות והנחות יסוד כלפי עצמנו, למשל- "אני לא שווה", הנחות יסוד לגבי האחרים כמו "האחרים יראו עד כמה אני לא שווה ולכן ידחו אותי" וכלפי הסיטואציה החברתית "אני חייב לא להראות שאני מרגיש חרדה ואימה". בנוסף לכל זה, קיימת תחושה פנימית מוגזמת לאדם אשר מגבירה את ההרגשה הסובייקטיבית ומתבטאת בתסמינים פיזיים כמו הזעה, רעד, הסמקה.

בטיפול קוגניטיבי התנהגותי עוסקים בזיהוי המחשבות ובמערכת המחשבות האוטומטיות והשליליות שיש לאדם על עצמו, על הסביבה ועל מצבים וסיטואציות. נבחן את הטעויות המחשבתיות ובסופו של תהליך "נחליף" אותן במחשבות חיוביות והגיוניות חלופיות. במקביל, חשוב לשים דגש על ההיבט ההתנהגותי ע"י זיהוי התסמינים והקטנת עוצמתם במטרה להעלימם.

ובנימה אישית,
טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) מחייב מוטיבציה גבוהה לשינוי בשילוב השקעת מאמץ ועבודה מחוץ לחדר הטיפול אך מראה תוצאות ושיפור בזמן קצר יחסית. מטרתו של הטיפול הוא להפחית את המצוקה של המטופל ואת זה ניתן לבצע כאשר קיים שיתוף פעולה מלא שלו בתהליך ובכך ליצור שותפות בין מטפל ומטופל. החיבור שלי לטיפול קוגניטיבי התנהגותי מתרחש היות והוא נותן כלים פרקטיים ויעילים להתמודדות עם אותם המצוקות מצד אחד ונשען על שיתופו המלא של המטופל בתהליך מצד שני .

מחפשים פסיכולוג/ית מומלץ/ת באזור מגוריכם?

השאירו פרטים ונחזור אליכם
או התקשרו 077-5215080 (24/7)
077-5215080 (24/7)
שירות ההתאמה אינו כרוך בתשלום.

לשמירת פרטיותך, אנו מתחייבים שלא להשתמש בפרטיך למעט ההתאמה לטיפול, וכן לא להעבירם לגורם חיצוני.
פנו עכשיו ללא התחייבות