טיפול מיני בגברים דתיים

מאת: אליחן אמיתי עובד סוציאלי קליני (M.S.W) מטפל מיני ארגון "בקדושה".

טיפול מיני הניתן על ידי איש מקצוע, מתבסס על ידע רפואי ועל ידע טיפולי.

אך בכך אין די.

בשני תחומים, שונה הטיפול במיניות מנושאים טיפוליים אחרים: במידת הרגישות הנצרכת בטיפול ובהשפעת תרבות המטופל על הטיפול.

כל טיפול מצריך רגישות כלפי הפונה/המטופל, אך הדבר נכון שבעתיים כשמדובר בנושאי מיניות. בכל נושא טיפולי קיימת השפעה תרבותית של עולמו התרבותי של המטופל, אך בטיפול במיניות, ההשפעה התרבותית מהווה חלק מרכזי בטיפול.

מיניות היא נושא רגיש, אולי החלק הרגיש ביותר באדם. היא עשויה להוות מקור לחיבור, שמחה, נעימות ועונג, אך עלולה להיות מקור לתסכול, אכזבה, פגיעה וכאב. הרגישות כבסיס לכל טיפול מיני טבועה במודל הPLISSIT

(Annon, 1976) המוכר כמודל מרכזי בתחום הטיפול המיני. הP במודל היא קיצור של permission (רשות) ומשמעותה, הרשות שהמטפל מבקש מהמטופל, על מנת לעסוק בענייניו האישיים ביותר. קבלת רשות זו היא תנאי לכל טיפול מיני

ההתנהגות המינית עצמה, תלויה מאד בערכים, באמונות ובתפיסות – בעולם התרבותי, של המטופל. הפערים בהתנהגות המינית המקובלת או הרצויה, בין קבוצות אוכלוסייה שונות, הם כל כך גדולים, עד שמה שעבור האחד הוא טוב ורצוי, נחשב אצל האחר, פסול ואפילו רע.

את כל זה צריך המטפל המיני "להחזיק" אצלו בראש בעת הטיפול.

ומכאן למאפיינים הייחודיים של טיפול בנושאי מיניות בגברים דתיים וחרדים.

מטופל דתי הפונה לאיש טיפול, מצפה כי הוא יכיר את הערכים הדתיים בנושאים אלה, יהיה רגיש כלפיהם והם יהיו לנגד עיניו בעת הטיפול. כך מתאפשרת בניית אמון, שהוא תנאי הכרחי לכל תהליך טיפולי.

ניתן למנות שלושה ערכים יהודיים בנושא המיניות. חלקם הם מצוות מפורשות בתורה.

  • האיסור להתבונן בנשים באופן המגרה מינית ("ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם").
  • האיסור לחשוב מחשבות ארוטיות ("ונשמרתם מכל דבר רע").
  • האיסור להוציא זרע שלא במסגרת יחסי אישות (איסור "הוצאת זרע לבטלה" – הוצז"ל).

קיימים בתורה איסורים נוספים הנוגעים לשאלה "עם מי מותר לקיים יחסי מין ומתי?", אך במאמר זה אגע רק באיסורים הנזכרים לעיל.

את ההתחשבות בעולמו הרוחני והדתי של המטופל הפונה לטיפול מיני, ניתן לכנות בשם "רגישות תרבותית". הרגישות התרבותית לעולמו של המטופל, באה לידי ביטוי בידיעת האיסורים הקיימים עבורו והמסגרת ההלכתית בה הוא חי, וכן בתשומת הלב לאופן בה המטופל מתייחס לאיסורים אלה.

ישנם המחמירים בהם מעבר למקובל, וישנם מאידך, המקלים בהם מעבר למקובל. על המטופל להיות רגיש להתייחסות של המטופל המסוים אותו הוא פוגש, ביחס לנושאים אלה. לאחר כל זה, יש לגשת למטרה הטיפולית שבגינה פנה המטופל. לעיתים הפניה היא במטרה להפסיק משהו שמציק לו ולעיתים היא במטרה לפתח יכולות מסוימות. המטפל צריך להביא את המטופל למטרה הטיפולית, תוך כדי התחשבות בערכים הדתיים והרוחניים שלו.

הדבר אפשרי!

ניתן לומר לדעתי כי מטרת הטיפול-המיני-רגיש-התרבות היא לצאת ידי חובת המקצועיות והערכים גם יחד.

אמחיש את הדברים בדוגמאות מחדר הטיפולים.

א. בחור צעיר, פנה לטיפול עקב חוסר חשק מיני.

הוא הופנה על ידי לבדיקה הורמונלית, אשר גילתה כצפוי כי לא קיימת אצלו כל פגיעה בתפקוד ההורמונלי. ירידה בייצור הטסטוסטרון, האחראי לחשק המיני, הינה נדירה ביותר בגיל צעיר.

לאור זאת, הוצע בפניו להתחיל בטיפול נפשי, על מנת לברר את מקורות הבעיה.

הטיפול גילה כי הבחור חווה טראומה מינית בילדותו. עם הזמן התברר כי האופן שבו התייחס לאירוע הטראומטי, מבחינה אישיותית, יחד עם מידת הפתיחות שלו ביחס לנשים, על רקע ערכיו הדתיים, גרמו לו לפגיעה בחשק המיני.

היה הכרח להתייחס בטיפול זה לעוררות המינית שלו מנשים, תוך פסיעה במשעול הדק שנסלל בין דרישות הטיפול לבין דרישות ההלכה, בהתייחסות לאיסורים ההלכתיים שעלו ובצורך לעבור עליהם, על מנת לאפשר לו לחוש עוררות מינית כלפי נשים. בהתייעצות עם רב המכיר היטב את תחום הטיפול המיני, נמצא ההיתר לעורר אצלו את החשק המיני ביחס לנשים. כעבור תקופה, הבחור חש שיפור בעוררות המינית שלו והטיפול הסתיים.

ב. זוג חרדי בשנות העשרים לחייו, פנה יחד לטיפול עקב טענה של האישה כי בעלה אינו נמשך אליה עקב עודף המשקל שלה. הדבר פגע באופן משמעותי בחיים הזוגיים שלהם. בני הזוג היו כנים ופתוחים לשוחח על כל דבר, כולל על נושא המשיכה המינית של הבעל לאשתו ויחסי האישות שלהם. בשיחה עם הבעל, הסבתי את תשומת לבו לכך שהוא תולה את אהבתו לאשתו בדבר, ואולי אהבתו היא "אהבה התלויה בדבר". הארה זו נגעה בליבו והוא החל לחשוב על אשתו באופן אחר. התובנה שהתפתחה אצלו, סייעה לו לחוש משיכה גופנית לאשתו.

בהמשך הטיפול, בני הזוג חשפו קשיים נוספים בחיי האישות שלהם ושיחה כנה וישירה, מתוך הרגישות הנדרשת לנושאים כה אינטימיים, סייעה להם להגיע לשיפור בבעיות שהעלו. הטיפול כולו נמשך 4 מפגשים.

בשני מקרים אלה שהבאתי מתוך הקליניקה, ברור הצורך באמון של המטופלים במטפל, בשתי רמות.

  • אמון בסיסי, החייב להתקיים בכל טיפול.
  • אמון ברגישות התרבותית של המטפל, המתבטא ביכולתו להכיר ולכבד את עולמו הרוחני והדתי, ולהבין את ההתנהגויות הנגזרות מהאמונה הדתית היהודית.

עלי לציין כי על אף שהאמון שנתנו בי המטופלים היה קשור להיותי אדם שומר תורה ומצוות באופן אישי, אין זה מחייב כי אמון כזה ייוצר דווקא עם מטפל דתי. המציאות מראה כי מטפל חילוני, המכבד ומכיר את העולם הרוחני והדתי של הפונים, יוכל להתקבל אצלם באמון.

לקריאה נוספת:

Annon, J. S. (1976). The PLISSIT model: A proposed conceptual scheme for the behavioral treatment of sexual problems. Journal of sex education and therapy2(1), 1-15.

מחפשים פסיכולוג/ית מומלץ/ת באזור מגוריכם?

השאירו פרטים ונחזור אליכם
או התקשרו 077-5215080 (24/7)
077-5215080 (24/7)
שירות ההתאמה אינו כרוך בתשלום.

לשמירת פרטיותך, אנו מתחייבים שלא להשתמש בפרטיך למעט ההתאמה לטיפול, וכן לא להעבירם לגורם חיצוני.
פנו עכשיו ללא התחייבות