התקשרו עכשיו 077-5215080

חרדה בתקופת הקורונה ואפקטיביות הטיפול ב- CBT

מאת: שחר בילר, פסיכולוגית חינוכית מומחית ומטפלת קוגניטיבית התנהגותית (CBT)

אנחנו נמצאים בתקופה מאתגרת עבור כולנו. זאת תקופה שמעמידה אותנו מול קשיים רבים, כלכליים, חברתיים, בריאותיים ונפשיים. מערערת את היציבות ואת הידיעה מה צפוי בחיינו, משנה את "חוקי המשחק" של מה שתפסנו כידוע וקבוע, מה שמביא לקשיים רגשיים ונפשיים, ולהחמרת הקשיים הרגשיים עבור אנשים המתמודדים עמם בימים של שיגרה.

עם זאת, לכל אחד מאיתנו האופי המיוחד שלו, ותנאי החיים הייחודיים שלו, ועל כן תקופת הקורונה משפיעה על כל אחד באופן קצת שונה. מצטטת מטאפורה שאהבתי, "כולנו באותה סערה אך כל אחד בסירה משלו"  (שלמה נדלר). מתוך עבודה עם מטופלים הסובלים מהפרעות חרדה שונות בשיטת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), זיהיתי מספר תגובות אופייניות לאנשים בעלי קשיים שונים, ואיזו התייחסות טיפולית סייעה להם. מאמר זה יתמקד במספר סוגי חרדות, כיצד תקופה זאת משפיעה עליהן, ומה הן ההתאמות שיש לעשות בטיפול.

חרדת בריאות (Health Anxiety): חרדת בריאות היא חרדה המתבטאת בדאגה מופרזת לבריאות הגוף, חשש למחלה באופן מתמיד, אשר לעתים מוביל לביקורים תכופים אצל רופאים, בדיקות רפואיות שונות, עיסוק מופרז בבריאות הגוף, והימנעויות מהתנהגויות אשר עלולות להביא לסיכון רפואי, לתפיסת האדם הסובל מהחרדה*. עבור אנשים המתמודדים עם חרדת בריאות, הקורונה מחמירה את החרדה, ומייצרת עבורם קושי משמעותי. אצל אנשים שהחשש לחלות והנטייה לזהות תסמינים ולפתח חרדה לגביהם הוא אורח חייהם  השיגרתי, הקורונה מעצימה חשש זה פי עשרות מונים. נדמה שאצל רובנו עברה לאחרונה לפחות פעם או פעמיים את המחשבה שאולי אנחנו חולים בקורונה, בעקבות תחושת חולשה, שיעול מזדמן, וכד', ואולי אף בדקנו בגוגל תסמינים אלו, התייעצנו עם רופא או נבדקנו לקורונה "ליתר בטחון". ניתן אם כך לשער, עם מה מתמודדים אנשים שנטייתם היומיומית היא לנסות ולהרגיע את החרדה על ידי בדיקות מסוג זה או על ידי הימנעות מהימצאות במצבים שלתפיסתם מסכנים אותם.

תקופת הקורונה מייצרת מצב מתעתע, בו דברים שנחשבו בעבר כהתנהגות המצביעה על רמת חרדה גבוהה ועל קושי רגשי, נחשבים כיום כנורמטיביים. אם לפני שנה, חיטוי השולחן לפני ישיבה לארוחה, סרוב להגיע למפגש חברתי בשל חשש להידבק, או הקפדה על שטיפות ידיים תכופות, היו מעידים על קושי, היום הן נחשבות להתנהגויות מקובלות, מה שמקשה יותר לזהות מתי מדובר בהתנהגות המעידה על חרדה, ומתי זאת תגובה נורמלית למצב.

התייחסות טיפולית: היות והסקאלה של מה היא בדיקה הגיונית או זהירות הגיונית לנוכח המצב, נעה מהמקום בו היתה מצויה בעבר, על המטפל.ת לבצע הערכה מחדש ביחס למטופל.ת, ולבחון אילו התנהגויות מזיקות למטופל.ת וניתן לעבוד על הכחדתן, ומתי ההתנהגות היא סבירה למצב הקיצוני הקיים. כך למשל, מטופל.ת שמבקש.ת לחטא את הכסא לפני הישיבה בו, התנהלות זאת תחשב כיום כנורמיטיבית ותואמת את המצב. לעומת זאת, מדידת חום תכופה,  אכילה תוך החזקת הצלחת באוויר כדי לא להידבק משאר בני הבית, או פנייה שבועית לבדיקת קורונה, יכולות להחשב כדוגמאות להימנעויות והתנהגויות בטחון אשר מקצינות את חרדת המטופל ומזיקות לו, והעבודה תהיה על הפסקת התנהגויות אלו. כל זאת לצד טכניקות נוספות של CBT בעבודה עם חרדה: גישות קוגניטיביות הבוחנות את הפער בין הסכנה המוחשית לחלות בקורונה, ובין הסיכוי לנזק משמעותי בעקבות זאת, וכן טכניקות המלמדות לשאת חרדה, להיות איתה ולא לנסות להעלים אותה.

חרדה חברתית: חרדה חברתית היא הפרעת חרדה המתאפיינת בפחד מסיטואציות חברתיות, או מביצוע פעולות בפומבי החושפות את האדם לביקורת או שיפוט של אחרים. החשש שמא ההתנהגות תהיה מביישת או משפילה מביאה לחרדה, היכולה להתבטא בדופק מואץ, הסמקה, רעד בגוף, ועוד. אנשים הסובלים מחרדה חברתית מרבים להימנע ממצבים "מלחיצים" או חווים אותם מתוך מצוקה עזה*. הסובלים מחרדה חברתית זוכים להקלה משמעותית בחרדה בתקופת הקורונה. הנוכחות שלהם בבית והעדר היציאה להתמודדות עם ארועים חברתיים, מהווה לרוב הקלה גדולה עבורם. סוף סוף ההתנהגות שלהם אינה נתפסת כחריגה אלא כראויה מבחינה חברתית, והם מקבלים את מלוא הלגיטימציה שלא להתמודד עם סיטואציות חברתיות. עם זאת, הימנעות זאת מהתמודדות אינה פועלת לטובתם לטווח הרחוק, היות ובחסות הקורונה, אנשים אלו מאפשרים לחרדה שלהם לנהל את חייהם ולעצמם להימנע מהתמודדות. כאשר אין התמודדות עם החרדה, החיים אולי קלים ונעימים יותר, אך בד בבד, הם נמנעים מפיתוח יכולותיהם ומתן מענה על צרכיהם החברתיים. יש לסייג, כי לעתים דווקא ההתנהלות החברתית בתוך פלטפורמה של "זום" ופלטפורמות דומות, יכולה לעורר חרדה רבה בשל כך שמדובר במצב בו אנשים רואים את עצמם באופן שבו אחרים רואים אותם, מה שמעלה את מיקוד הקשב שלהם בעצמם. רבים מאיתנו, במהלך שיחת זום, רואים איך אנחנו נראים במצלמה ועסוקים בכך. עבור אנשים המתמודדים עם חרדה חברתית, העיסוק בעצמם ובאיך שהם נראים, והחרדה מכך שהם חשופים לאחרים בצורה זאת, יכול למנוע מתן אפשרות לתשומת לב לאחרים ולתוכן הפגישה, או אף הימנעות מהשתלבות בשיחות אלו.

התייחסות טיפולית:  בתקופת הסגר הראשון חוו מתמודדי החרדה החברתית תקופה של הקלה, אולם פעמים רבות, הקלה זאת הביאה להחמרה עם היציאה מהסגר והחזרה להתמודדות. על כן, גם במהלך תקופות הסגר, חשובה השקעת מאמץ על מנת שלא לשקוע אל המקום המנחם וההקלה הגדולה שבהעדר התמודדות. יש חשיבות להמשך ההתמודדות גם כאשר התקופה אינה דורשת זאת, על מנת לטפח מיומנויות שנצברו, ולא לייצר מצב של רגרסיה. מדובר במצב מאתגר במיוחד במסגרת טיפול CBT, אשר חלק משמעותי ממנו הוא תירגול של חשיפות – קשה מאוד להמשיך את ההתמודדות כאשר המציאות אינה מאפשרת (למשל – המטופל.ת מתרגל.ת בילוי עם עמיתים במהלך ארוחת הצהריים בעבודה, אך כעת נדרש.ת לעבוד מהבית והאפשרות הזאת אינה פתוחה בפניו). זאת הזדמנות עבור המטפל.ת והמטופל.ת לטפח את היצירתיות ולמצוא דרכים לייצר חשיפה חברתית, הן דרך פלטפורמות וירטואליות, הן ביציאות המותרות (למשל: יציאה לסופרמרקט, לבית המרקחת, וכן הלאה).

חרדה מוכללת (General Anxiety Disorder – GAD)הסובלים מהפרעת חרדה מוכללת מתאפיינים בדאגנות מרובה, המופיעה באופן לא פרופורציוני בתגובה לאירועי חיים שיגרתיים. החרדה יכולה להופיע ביחס להיבטי חיים בריאותיים, כלכליים, תעסוקתיים, או בהתייחסות לאסונות שונים והחשש מהתרחשותם. הדאגה יכולה להתאפיין בחוסר מנוחה, תחושת מתח, חוסר ריכוז, הפרעות בשינה, ועוד. תוכן הדאגה הוא כזה התואם את ערכיו של האדם – הדברים החשובים עבורו. כל אדם דואג ברמה מסויימת, אך עבור הסובלים מהפרעה זאת, הדאגנות הינה כרונית, בלתי נשלטת, ומביאה לירידה מהותית באיכות החיים.*   עבור הסובלים מהפרעת חרדה מוכללת, תקופת הקורונה היא כר נרחב לדאגות וחששות, בריאותיות, כלכליות, רגשיות, ועוד. תקופה זאת מחמירה את מצבם הרגשי ואת הסימפטומים מהם הם סובלים.

התייחסות טיפולית: במסגרת הטיפול ב-CBT בהפרעת חרדה מוכללת, קיים שימוש בחשיפות במציאות ובדמיון, עבודה עם דמיון מודרך, הכרת המחשבות ובחינת מחשבה אלטרנטיבית, הכרת הרגשות והתהליך המחשבתי-רגשי שהמטופל עובר כאשר החרדה עולה וצפה, וכן טכניקות מתוך גישת ה-ACT (מיינדפולנס, קבלה של מחשבות ורגשות, הפרדה בין מחשבה ומציאות, ועוד). היות ולהפרעת חרדה מוכללת ישנן דרכים רבות לבוא לידי ביטוי, יש להתאים את הטיפול לכל מטופל.ת באופן אישי. האתגר המשמעותי בטיפול זה הוא שבעוד שהטיפול שואף לייצב את מצבו הנפשי של של המטופל.ת, המציאות המורכבת פועלת לכיוון ההפוך ומקשה ומחמירה את המצב. נדרשת התמדה ואמונה ביעילות הטיפול הן מצד המטפל.ת והן מצד המטופל.ת, כמו גם מוטיבציה לשינוי מצד המטופל.ת

סיכום: מתוך סקירה זאת עולה כי תקופת הקורונה פוגעת במצבם הנפשי של הסובלים מהפרעות חרדה, ומחמירה את קשייהם, אולם כל הפרעה מביאה להחמרה באופן אחר, ומייצרת התמודדות שונה ואחרת, והתמודדות טיפולית שונה ואחרת. כפי שצוין, אמות המידה של מה נחשב נורמטיבי ומה מעיד על פתולוגיה השתנו. כמו כן, שיטות טיפול שמתבססות על חשיפות ונהוגות בטיפול קוגניטיבי – התנהגותי, לא תמיד מתאפשרות בשל המגבלות שהקורונה מטילה. זאת ועוד, בתקופה זאת רמת המצוקה עולה והקושי המתמשך מקשה על יצירת שינוי והקלה עבור המטופל.ת. הטיפול הקוגניטיבי- התנהגותי מצריך התאמות, ומזמין שימוש ביכולת היצירתית של המטפל.ת, על מנת לייצר עבור המטופלים תחושת שיפור והקלה, כנגד המציאות אשר מזמנת את החמרת הקושי.

ביבליוגרפיה

צ. מרום, א. גלבוע-שכטמן, נ. מור, י. מאיירס, טיפול קוגניטיבי התנהגותי במבוגרים, עקרונות טיפוליים. ע"מ 71, 111

J.G. Asmundson, S. Taylor, B.J Cox (editors), Health Anxiety- Clinical and research perspectives on Hypochondriasis and related conditions ,(2001) John Wiley and Sons, LTD

לשיחת התאמה ללא
תשלום וללא התחייבות

השאירו פרטים ונחזור אליכם

או התקשרו 077-5215080 (24/7)

שירות ההתאמה אינו כרוך בתשלום.

לשמירת פרטיותך, אנו מתחייבים שלא להשתמש בפרטיך, למעט ההתאמה לטיפול, וכן לא להעבירם לגורם חיצוני.

עשו לנו לייק בפייסבוק