עימוד

ההורה כעוגן ערכי לצורך בניית עוגן ערכי באישיותו של הילד

מאת: ענת גרתי, פסיכולוגית חברתית, מטפלת משפחתית וזוגית מוסמכת

רבות דובר על המורכבות של תפקיד ההורה ונכתבו מודלים וספרים שונים המציעים את תפיסתם לתפקיד חיוני זה. במאמר זה אציג את מודל "ההורה כעוגן ערכי", מודל שפיתחתי על מנת לתת סכמה מאורגנת ותהליך מובנה לתפיסתי את תפקיד ההורה כעוגן ערכי. בשנת 2009 פיתחנו (ד"ר נגה נברו ואנוכי ממכון שינוי ואבישי לנדאו מ'המרכז לניהול על פי ערכים בישראל') את מודל "ניהוג משפחה על פי ערכים".

לאחר שנים של עבודה קלינית עם מודל זה, מודל "ההורה כעוגן ערכי" מהווה מודל המשכי אשר נותן מענה לצרכים שעלו בעקבות העבודה עם המודל "ניהוג משפחה על פי ערכים". בתחילת המאמר אציג את חשיבות תפקיד ההורים כעוגן ערכי לילדיהם. לאחר מכן, אציג את תפיסת מערכת הערכים על פי מודל עוגן ערכי. לסיום אציג דרך להטמעת ערכים המאפשרת הטמעה של מערכת העוגנים הערכיים. במאמר זה לא אפרט את מודל "ניהוג משפחה על פי ערכים". לצורך לימוד מודל זה הקורא מופנה לקריאת המאמר המתאר את המודל ונמצא בספר "מה שחשוב… באימון – אימון על פי ערכים" של פרופ' שמעון דולן – אבישי לנדאו.

בעבר, ההורה היה בעל הידע והניסיון, והילד שאף ללמוד ממנו. כיום, ההורים מרגישים כי הילדים כבר יודעים יותר מהם ושניסיון החיים שלהם כמבוגרים לא רלוונטי במציאות החדשה. הורים רבים מרגישים מבולבלים לגבי הערך המוסף שלהם לילדיהם והמסוגלות ההורית שלהם. מודל ההורה כעוגן ערכי מזמין את ההורה להתחבר מחדש לערך המוסף החשוב שלו כעוגן ערכי ולתת לו את המסוגלות לביצוע תפקיד זה. בנוסף, רבות דובר על תחושת אובדן הסמכות ההורית. חיים עומר במאמרו The Anchoring Function: Parental Authority and the Parent-Child Bond [1], מדבר על הצורך של ההורה להיות עוגן.

מודל ההורה כעוגן ערכי מתייחס לעוגן ההורי כעוגן ערכי. בספר your children are under attack מתאר דר' ג'ים טיילור כיצד הערכים של הילדים נמצאים בסכנה ממשית. כיצד התקשורת של ימינו מעבירה לילדים ערכים של פרסום, כוח, מיניות בוטה, חוסר כבוד לסמכות ההורית. ערכים שמרבית ההורים אינם רוצים לעודד אצל ילדיהם. ערכים אשר נמצאים בקונפליקט עם מה שטוב לילדים [2]. אם מוסיפים לזה את ההשפעה העצומה של המדיה הדיגיטלית על הטמעת ערכים כיום, הדבר רק מחזק את הצורך שההורה יהיה עוגן ערכי לילדיו. עוגן ערכי משמעותו לקחת את האחריות על הטמעת הערכים של הילדים.

העוגן הערכי אליו מכוון המודל הנו מצפן המכוון את הילד להיות אדם יצרני, מוסרי ומסופק. שְלוֹש מטרות אלו (להיות אדם יצרני, מוסרי ומסופק) הינן גם שלוש הקבוצות מהם מערכת העוגנים הערכיים צריכה להיות מורכבת, שכן, על פי המודל, זהו הבסיס לחיים מלאים, מאוזנים ובריאים. בכדי להבין את מרכיבי מפת ערכים חשובה זו, נשתמש במודל '3Es Tri-axial' של דולן[3]. מודל זה מתאר כיצד מערכת ערכים מאוזנת צריכה לכלול שלוש קבוצות ערכים: הקבוצה המעשית (פרגמאטית), הקבוצה החברתית (המוסרית-האתית) והקבוצה הרגשית (אישית-התפתחותית-תשוקתית). הקבוצה המעשית עוסקת בערכים המכוונים התנהלות אפקטיבית המקדמת את השגת מטרותינו בחיים. בקבוצה זו נמנות התנהלויות מכוונות מצויינות, תכנון, התמדה, גמישות וכו'. קבוצת ערכים זו תאפשר לילד לגדול כאדם יצרני. הקבוצה החברתית עוסקת במערכות היחסים, בהתנהלות מכוונת להתחשבות, להשפעה, לנאמנות, לסובלנות וכו'. חלק זה במפה יאפשר לילד לגדול כאדם מוסרי. הקבוצה השלישית היא הקבוצה האישית רגשית. קבוצה אשר לעיתים קרובות ההתנהלות סביב "מרדף החיים" מונעת מאנשים להתחשב בה. קבוצה זו עוסקת במכוונות לחיים עשירים בעניין, בתשוקה, במציאת מסלול החיים שיעשה לאדם טוב. חלק זה של המערכת יאפשר לילד לגדול כאדם המסופק מחייו.

כאשר אחת הקבוצות חסרה אצל הילד, נפגעת משמעותית איכות חייו. דמיינו לעצמכם ילד אשר לא יודע להתנהל באופן פרקטי. ילד אשר מתקשה להתארגן בבוקר לבית ספר, לעמוד במשימות הלימודיות, להגדיר לעצמו מטרות ולפעול אפקטיבית להשגתם. ילד כזה, גם אם יהיו לו מערכות יחסים מצויינות והוא יעסוק בדברים המעניינים אותו ועושים לו טוב, ייתכן ולא יחווה איכות חיים גבוהה היות ולא יצליח להשיג את הדברים החשובים לו ולמערכות היחסים שלו. הוא יאחר לבית ספר, בבית ספר הוא לא יוכל לעמוד בדרישות המערכת, ההורים והחברים יכעסו עליו שאינו מבצע את התחייבויותיו, כי הוא מעכב את כולם. בסופו של דבר הוא יכול לחוות תחושת כישלון שתפגע בדימוי האישי שלו ותפגע במערכות היחסים שלו.

באותה מידה, אם לילד חסרה התנהלות נכונה בקבוצה החברתית, והוא לא ירכוש את המיומנויות החברתיות הנחוצות להתנהלות בחברה, ייתכן והוא יפגע שוב ושוב חברתית וירגיש לא רצוי ולא מוערך בחברה. מעבר לכך, הדבר יכול להביא להתנהלות בחברה אשר לא תאפשר את השגת מטרותיו. בצורה דומה, אם נתבונן בקבוצה השלישית, האישית-רגשית, נוכל לדמיין ילד שמתנהל בצורה אפקטיבית ומוקף חברים אבל אין לו שמחת חיים. ילד אשר פעמים רבות ההורים אינם מבינים מדוע הוא עצוב מרבית הזמן. הדבר דומה למנהלים בכירים, מצליחים, מוקפים חברים, אבל נמצאים בדיכאון.

כלומר, כדי לוודא שאיכות חייהם של הילדים תהיה טובה, המודל מציע להורים לוודא שהם רוכשים מיומנויות חשובות בכל אחת מקבוצות הערכים. שהם יודעים להתנהל באופן אפקטיבי ולהשיג את מטרותיהם, שהם יודעים להתנהל בחברה ושהם יודעים מה יעשה להם טוב ומכוונים את עצמם לשם. כלומר, שהם ילדים, מתבגרים ומבוגרים יצרניים, מוסריים ומסופקים.

השימוש ב"עוגן ערכי" ולא ב"ערך" נועד להדגיש כי הערך אינו דיכוטומי אלא מרחב התנהלות. התנהלות על פי ערך משמעותה התנהלות בגבולות אשר חבל העוגן מאפשר – לא נוקשה מידי ולא גמיש מידי. אדם ישר אינו אדם אשר לא שיקר לעולם, אלא אדם שבמהותו הוא ישר והפעמים שבהם האדם לא מתנהל ביושרה הם בשוליים מבחינת חשיבותם ותדירותם. כל אדם מחליט מה אורך החבל הנכון לו. כאשר החבל של האדם ארוך מידי ומרחב התנהלותו גדול מידי, או כאשר האדם מתנהל מרבית הזמן ב"שטחים" הרחוקים מהעוגן, נאמר שהאדם אינו אדם ישר. כמו שעוגן נועד לרתק כלי שיט למקום מסוים בים, מבלי שייסחפו על ידי הרוח, הגלים, זרמי הים או כל גורם אחר, כך, עוגן ערכי נועד לרתק את האדם למרחב התנהלות נכון מבלי שיסחף על ידי לחצים מבפנים (יצרים) או מבחוץ (לחץ חברתי).

דן אריאלי בספרו "האמת על באמת"[4], מתאר שני כוחות מנוגדים המניעים את התנהגותינו. מצד אחד, האדם רוצה לחשוב על עצמו כאדם הגון ומכובד ורוצה להרגיש טוב עם עצמו. מצד שני, האדם רוצה להרוויח. אריאלי מדבר על הגמישות המחשבתית המאפשרת לאדם לרמות קצת ועדיין להרגיש טוב עם עצמו. הוא מכנה זאת "תיאוריית עיגול הפינות". מטרת העוגן הערכי היא לאפשר לאדם להרגיש ערכי גם כאשר הוא מעגל פינות, כל עוד הוא לא עושה זאת יותר מידי.

היות ובטבע האנושי אנחנו מעגלים פינות כדי להשיג את שתי המטרות עליהם מדבר אריאלי, המודל מציע להורים ללמד את הילדים שיש שוליים, אחרת הם ייסרו את עצמם על כל מעידה מהתנהלות על פי הערך, כל ערך, או יוותרו על להיות ערכיים מתוך תפיסה שלא ניתן לעמוד בכך. בשתי האפשרויות, בין אם ייסרו את עצמם או יוותרו, הם ירגישו שאין באפשרותם לפעול על פי צו המצפון שהוריהם העניקו להם.

אם נחנכם לעוגן ערכי, במקום לערך דיכוטומי, כאשר הם "יגזימו" ויתרחקו מהעוגן, חבל העוגן יחזיר אותם. חבל העוגן בשלבי ההתפתחות הראשונים של הילד הוא הקול ההורי. כפי שיתואר בהמשך, קול זה במשך תהליך ההתפתחות של הילד יופנם ויהפוך להיות קול פנימי. על כל הורה להחליט מה הם העוגנים הערכיים ומה אורך החבל הקשור לכל עוגן. לכל ערך יהיה אורך חבל שונה. יתכן וההורה יחשוב כי החבל של עוגן ערך הכבוד צריך להיות קצר, בעוד העוגן של ערך ההתמדה צריך להיות ארוך.

על כן, כדי להיות עוגן הורי, הצעד הראשון שעל ההורים לעשות הוא הגדרת מערכת העוגנים הערכיים – הגדרת הערכים מכל קבוצה אשר חשוב להורים להטמיע אצל ילדיהם ובחירת אורך החבל של כל עוגן. הדרך שמצאנו כמאוד אפקטיבית לתהליך חשוב זה היא שימוש בספר "איי הערכים"[5] ובמשחק הקלפים "מה שחשוב…"[6]. כלים אלו מאפשרים תהליך של בירור, תחילה זוגי ולאחר מכן משפחתי, של הערכים החשובים למשפחה ומאפשר בחירת מערכת ערכים מאוזנת – מערכת ערכים המורכבת משלושת קבוצות הערכים. על ההורים לדון עם עצמם ועם הילדים על המשמעות של הערכים, כיצד הם מתורגמים להתנהלות היומיומית שלנו, מה משמעות החבל הקשור לכל עוגן ערכי.

דוגמא למערכת עוגנים ערכיים מאוזנת יכולה להיות מערכת של ארבע עוגנים ערכיים:

1. הערך משפחתיות (ערך חברתי) עם חבל קצר המחייב התחשבות רבה בצרכי חברי המשפחה, מחייב השתתפות במספר מצומצם של טקסים משפחתיים מחייבים ומעבר לכך חבל ארוך להתנהלות פרטית ועם קבוצת החברים.

2. ערך יושרה (ערך חברתי) עם חבל קצר בנוגע ליושרה במשפחה וחבל ארוך יותר, אולם לא ארוך מאוד בנוגע ליושרה מחוץ למשפחה.

3. הערך מצויינות (ערך פרגמטי) עם חבל מצומצמם בנוגע לתחום אחד או שניים בהם האדם בוחר להתמחות (בלימודים, בחוג מסויים, בתחום המקצועי) וחבל ארוך יותר לגבי התחומים שאינם התמחות.

4. כיף (ערך רגשי) עם חבל באורך שמעביר מסר שזה לא מהות החיים אולם חשוב מאוד שיהיה חלק משמעותי מהחיים.

לאחר בחירת מערכת העוגנים הערכיים, במטרה להטמיעה מערכת זו, המודל מציע להורים לבנות 'סביבה תומכת ערכים'[7]. במאמרינו Fostering a value-supportive environment, שמעון דולן ואנוכי מסבירים בהרחבה את הרציונאל של פיתוח סביבה תומכת ערכים. במאמר זה נציין בקצרה את הרציונאל ונרחיב על דרך יצירת סביבה חשובה זו.

'סביבה תומכת ערכים' הינה סביבה אשר לוקחת בחשבון שלוש כוחות המניעים את האדם להתנהגות ערכית ומפעילה כוחות אלו בצורה המקדמת את הטמעת הערכים הרצויים. שלושת כוחות אלו הינם: מצפון, שייכות וכדאיות.

במצפון הכוונה לכך שהערכים הנם צו מצפונו של האדם, הוא רואה בערכים אלו חלק מזהותו ומתייסר כאשר אינו מתנהל על פיהם. שייכות הכוונה לערכים אשר האדם מאמץ כדי להיות חלק מקבוצה מסויימת אשר ערכים אלו הם זהותה. לדוגמא, בגיל ההתבגרות נראה אימוץ ערכים מהסביבה החברתית של הנער.

הנער אשר רוצה להיות חלק מקבוצה חברתית מסוימת נדרש לאמץ את הקוד הערכי של הקבוצה. המניע השלישי הוא כדאיות – עד כמה האדם מרגיש שהתנהגות על פי ערך מסוים היא תועלתית עבורו. על ההורים להיות מודעים לשלושת כוחות אלו ולייצר סביבה אשר מפעילה כוחות אלו כך שיביאו להטמעת הערכים בהם בחרו.

הכוח המניע הראשון הנו המצפון. מצפון הוא מרכיב של נפש האדם המנחה את האדם בנוגע לפעולות, מעשים או חוסר מעשים, בהתאם לתפיסת צווי ההתנהגות המוסרית כפי שהם נתפסים על ידיו. זיגמונד פרויד[8], אבי הפסיכואנליזה, ייחס למצפון חלק משמעותי בהתפתחותו של האדם.

לפי הגותו של פרויד קיים אצל האדם חלק נפשי, שאותו כינה "אני עליון", המקביל למעשה ל'מצפון", ואמור להתריע ולמנוע פעולות ומחשבות הנובעות מדחפים, שאינן עולות בקנה אחד עם המוסר כפי שנלמד בעת חינוכו הראשוני של האדם. הפסיכולוג אריך פרום[9] רואה במצפון את קולו המופנם של בעל המרות החיצוני, ההורה או מנהיג אחר, שהאדם רוצה להפיק רצונו וירא להמרות את פיו, כאשר עמדתו, תפיסותיו וציוויו של בעל המרות נהפכים מעין "שוטר פנימי" החי בקרבו של האדם.

לקול ההורי השפעה רבה על יצירת הקול הפנימי של הילד. קול אשר ילווה אותם בתהליך התפתחותם כילדים, מתבגרים ומבוגרים. על כן, על ההורים לקחת אחריות על הקול ההורי שלהם. לאיכות קשר של ההורה עם הילד ישנה חשיבות רבה על השפעת הקול ההורי על הקול המופנם של הילד. אולם, נושא זה הוא מעבר לתחום המאמר הנוכחי.

הקול החיצוני של ההורה נוצר ע"י דוגמא אישית של ההורה והמסרים אותם מעביר בהתייחסותו להתנהגות הילד ולהתנהגויות של דמויות אחרות בחיי הילד. כאשר הילד או אדם אחר אשר הילד מכיר, או אפילו דמות בסרט, מתנהגת בצורה אשר תואמת או סותרת ערך שחשוב להורה, חשוב שההורה יתווך לילד את ההתנהגות ויעביר מסר ערכי. זו הסיבה, שחשוב שההורים יהיו אחראים על אילו תוכניות וסרטים הילדים שלהם רואים ויצפו איתם לפחות בחלק מהם כדי לתווך להם את המסרים המועברים בהם. כאשר ילד רואה שעות רבות תוכניות בהם הדמות הגיבורה, עימה הוא מזדהה, מתנהגת על פי קוד ערכים מסויים, יתכן שערכים אלו יופנמו ויהפכו להיות הקול הפנימי של הילד להמשך חייו. תיווך ההורה לגבי הדמויות עימם הילד מזדהה הינו חיוני.

יש לזכור שעוצמתו של כח מניע זה הנו גם סכנתו. הורים יכולים לעשות בו שימוש לא ראוי ולחנך את ילדיהם לערכים שהחברה של ימינו רואה בהם ערכים פסולים, לדוגמא, גזענות. בגלל עוצמתו של הקול הפנימי כמכוון את התנהגות האדם בחייו, האחריות של ההורים היא לברר עם עצמם אילו ערכים מוטמעים אצל ילדיהם.

הכח המניע השני, שייכות, מונע מהצורך הפסיכולוגי של האדם להיות בקשר, להיות שייך[10]. ילדים צעירים רוצים בראש ובראשונה להיות שייכים למשפחתם, להרגיש חלק בעל ערך של הקבוצה המשפחתית. לכן, הילד יאמץ את הערכים המשפחתיים ויתנהג לפיהם. משפטים של ההורים כמו "אצלינו במשפחה לא משקרים" מעבירים לילד מסר ברור שאם אתה רוצה להיות שייך למשפחה הזו, אתה צריך לאמר את האמת.

כמו בכח המניע הראשון, גם בעוצמת כח מניע זה ישנה סכנה וחשוב שההורים יגלו אחריות רבה בשימוש בו. יחד עם הצורך בשייכות, ישנו גם צורך, חשוב באותה מידה, של נפרדות. הילד צריך להרגיש מספיק בטוח להיות הוא עצמו שונה מהמשפחה ועדיין להיות חלק ראוי מהמשפחה. לכן, על ההורים לבחור בזהירות רבה את "הערכים המשפחתיים" שכל חברי המשפחה מצופים להתנהל על פיהם, ולאפשר לילדים, כל ילד באופן פרטי, לאמץ ערכים נוספים שאינן הערכים המשפחתיים. אם הילד מקבל את המסר שהצטיינות היא ערך משפחתי, הוא ירגיש לא שייך אם לא ירצה להתנהל על פי ערך זה או ירגיש שאין לו זכות בחירה ועליו להתאים עצמו למסר שאינו מאמין בו. הוא ירגיש שאין לו את הזכות לזהות נפרדת משלו.

כאשר הילדים מתבגרים, נוצרת עוד קבוצת שייכות חשובה, קבוצת השווים. המתבגר, אשר רוצה להשתייך לקבוצת השווים מאמץ את הערכים של הקבוצה. מצב זה מציב לההורים שתי משימות חשובות. ראשית, להיות ערניים לגבי מי קבוצת השווים של ילדם. דבר שני, ליצור מצב בו הילד המתבגר רואה בהורים מודל המנחה לערכים. כלומר, שבמובנים מסויימים, הכח המניע הראשון, המצפון, יכוון ע"י ההורים ויהווה כח מגן לערכים פחות חיוביים אשר מגיעים מקבוצת השווים. בספרם "אחזו בילדיכם", קוראים גורדון ניופלד ודר גאבור מאטה להשפעת החברים "מכוונות חברים" ומתריעים בפני הסכנה הטמונה בו וקוראים להורים לבנות ולשמר את ההתקשרות עימם כדי להמשיך להיות המצפן המכוון גם בגיל ההתבגרות.[11]

הכח המניע השלישי, כדאיות, רצוי שישמש כחיזוק לכח הראשון והשני ולא ככח מניע בלעדי. כאשר ההורים מרגישים שהם משתמשים בכח זה בשכיחות גבוהה רצוי שיבחנו מדוע לא הצליחו להטמיע את הערכים דרך הפנמת הקול ההורי ודרך שייכות לקבוצת המשפחה. משמעות כח זה היא שהילד מתנהג על פי ערך מסויים בכדי להרוויח תגמול מסוים או בכדי להמנע מעונש. הסיבה שחשוב שכח זה לא יהיה הכח המניע הבלעדי להתנהגות ערכית היא כי הוא מחייב את ההורה להיות נוכח או לדעת על ההתנהגות של הילד כשאינו נוכח, דבר שאינו אפשרי כאשר הילדים גדלים. המטרה שלנו כהורים היא להטמיע את הערכים באופן כזה שהילד יתנהג על פיהם גם כאשר הם אינם נוכחים. מעבר לכך, שימוש בכח מניע זה מחייב את ההורים כל הזמן לתחזק את התגמולים והעונשים, אשר עם הגיל הופכים להיות מורכבים יותר. אפשר לאמר לילד בן שמונה כי היות ושיקר כשאמר שאין לו שיעורי בית הוא לא יכול ללכת לחבר באותו היום. כאשר הילד בן 17, אם ההורים לא הצליחו להפנים אצלו את הערך יושרה, יהיה להם מאוד קשה ולעיתים בלתי אפשרי לנהל את קשרי האמון איתו סביב תגמול ועונש. יחד עם זאת, אם ההורים ישכילו לגדל את הילדים באופן כזה שהתנהלות על פי הערכים שהופנמו תהיה מתוגמלת הדבר יחזק את הערכים שהופנמו.

לכל אדם ישנו צירוף שונה, מארג ייחודי, של סיבות אימוץ ערכים (מצפון, שייכות וכדאיות). ישנם אנשים שמרבית ערכיהם מונעים ממצפון, לעומתם, ישנם אנשים אשר עיקר עריכהם אומצו כדי להשתייך לקבוצות שייכות שונות. בנוסף, לכל אדם מיפוי שונה של אילו ערכים נמצאים בכל אחת משלוש מרכיבי ההטמעה. יהיו אנשים אשר ערך המצויינות אומץ בכדי להיות חלק מקבוצה ששמה על דגלה את ערך המצויינות, לדוגמא תחושת שייכות לארגון אשר מתגאה בכך שהוא מעסיק רק את המקצועיים ביותר בתחום, או ילד אשר רוצה להרגיש חלק מהמשפחה שמאמינה במצויינות. אדם אחר יכול לראות במצויינות דרך חיים מחייבת, אמונה שזו הדרך הנכונה להתנהג, "מה שעושים עושים מצויין", בלי קשר לקבוצת השייכות שלו.

לסיכום, המודל מציע לההורים לבנות אצל ילדיהם מערכת עוגנים ערכיים המורכבת מערכים משלושת הקבוצות: פרגמטי, חברתי ורגשי. חלק מהערכים הללו הם ערכים משפחתיים, חלק ערכים מקבוצת שייכות אחרת של הילד וחלק פרטיים לילד. לכל ערך מוצע להגדיר חבל באורך מתאים המכוון את הגמישות בה ניתן להתנהג על פי ערך זה. על פי המודל, ההורים יטמיעו בצורה אפקטיבית את מערכת עוגנים ערכיים זו ע"י שימוש בשילוב של צו מצפון, רצון להשתייך לקבוצות מסויימות וסיבות תועלתיות.

[1] Omer H, Steinmetz SG, Carthy T, von Schlippe A.. (2013).The Anchoring Function: Parental Authority and the Parent-Child Bond Fam Process. Jun;52(2):193-206.

[2] Jim Taylor Ph.D. (2005).Your Children Are Under Attack: How Popular Culture Is Destroying Your Kids’ Values, and How You Can Protect Them.

[3] Simon L. Dolan, Salvador Garcia and Bonnie Richley (2006). Managing by values: A guide to living, being alive, and making a living in the XXI century, Palgrave-MacMillan, London (U.K); and, Simon L. Dolan (2011): Coaching by Values: A guide to success in the life of business and the business of life. iUniverse. Bloomington, IND.

[4] דן אריאל (2013). האמת על באמת. הוצאת דביר

[5] Anat Garti, Simon L. Dolan (2014)/ Children’s Gamification and Storytelling as tools for Understanding and Instilling Values: A guide for Coaches, Educators and Parents in the use of “Value of Values” and “Magic Carpet and the Islands of Values”. ESADE WORKING PAPER Nº 254

[6] The card game is labeled, “The Value of Values.” More information on the game can be found at: www.learning-about-values.com; for the guide on how to use the game in various settings, you can download a simple guide named: "What's Really important – The Importance of Values,” at:

http://www.equity-mds.com/What's_Really_Important_the_English_Version_March%203,12.pdf

[7] Anat Garti, Simon L. Dolan (2014). Fostering a value-supportive environment…. טרם פורסם

[8] Freud, S. (1923) The ego and the id. SE, 19: 1-66.

[9] פרום, א' (1976). אדם לעצמו: עיון בפסיכולוגיה של המוסר. תל אביב: אוצר המורה.

[10] Baumeister, R. F., & Leary, M. R. (1995). The need to belong: Desire for interpersonal attachments as a fundamental human motivation. Psychological Bulletin, 117(3), 497-529. Maslow, A. H. (1968). Toward a psychology of being. New York: Van Nostrand. Bowlby, J (1969). Attachment and loss: Vol. 1 Attachment. New York: Basic Books. And others

[11] גורדון ניופלד וגאבור מאטה (2012). איחזו בילדיכם. הוצאת לייף סנטר, המרכז להורות מקושרת

מחפשים פסיכולוג/ית מומלץ/ת באזור מגוריכם?

השאירו פרטים ונחזור אליכם
או התקשרו 077-5215080 (24/7)
077-5215080 (24/7)
שירות ההתאמה אינו כרוך בתשלום.

לשמירת פרטיותך, אנו מתחייבים שלא להשתמש בפרטיך למעט ההתאמה לטיפול, וכן לא להעבירם לגורם חיצוני.
פנו עכשיו ללא התחייבות