"עצמי פייסבוקי מזוייף" כגורם סיכון להתמכרות לפייסבוק

מאת: אורן גיל-אור פסיכולוג בהתמחות קלינית

פייסבוק היא הרשת החברתית הגדולה בעולם, עם יותר ממיליארד משתמשים פעילים וצמיחה שנתית עצומה במספר המשתמשים ובאינטנסיביות השימוש ברשת. צמיחה מטאורית זו של השימוש בפייסבוק, לאורך השנים האחרונות, היא תוצאה של הרווחים והתועלות שמשתמשי הרשת החברתית מפיקים ממנה. תועלות אלה כוללות חקירה חברתית (מה התחדש עם חברי הרשת שלי), שימור, יצירה וקשירה של קשרים חברתיים, עדכון סטטוס ושיתוף תוכן עם הרשת החברתית וקבלת תחושת הזדהות מה"חברים" ברשת (Joinson, 2008).

עם זאת, ישנם גם צדדים שליליים לפייסבוק. עם הזמן מתגלה הפוטנציאל המזיק של הרשת, מתוך התבוננות ברגשות המשתמשים ברשת ומחוצה לה, בעמדותיהם ובהתנהגותם. אחת ההשפעות השליליות הנצפות ברשתות החברתיות היא התמכרות, תופעה שכיום זוכה לתיעוד ומחקר מעמיק על ידי גורמי מקצוע מרכזיים בעולם בריאות הנפש. התמכרות לרשת חברתית (או לאינטרנט בכלל) מוגדרת בשימוש מופרז ברשת תוך נסיגה מהחיים החברתיים, שיבוש בתפקוד הרגשי, הפרעה בבית-ספר, בחיי המשפחה ו/או בעבודה, והשפעה לרעה על אחרים במעגל החברתי של המשתמש. משתמשים מסוימים רגישים יותר מאחרים לפוטנציאל המזיק של רשתות חברתיות, אולם הפרופיל של המשתמש שנמצא בסיכון עדיין לא לגמרי ברור.

העצמי המזויף בפייסבוק וה"סלפי" שמשגע את ה"עצמי"

ה"עצמי הפייסבוקי"

ה"עצמי הפייסבוקי" (Facebook-self), המייצג את דרך ההצגה העצמית של משתמש הפייסבוק ברשת, הוא פרדיגמה חדשה שפורסמה לפני מספר שנים (Gil-Or, Levi-Belz & Turel , 2015). באופן ספציפי יותר, דגש מיוחד הושם על זיוף ה"עצמי הפייסבוקי", כגורם שיכול לשפוך אור על התנהגות משתמשים בפייסבוק.

במחקר בו השתתפו 258 מבוגרים בישראל נבדקה ההשפעה של הצגת עצמי-פייסבוקי כוזב ליצירת התמכרות לפייסבוק. הרציונל מאחורי הנחה זו הוא בחוויה המחזקת שנובעת מתמיכה שניתנת לעיתים בצורה אינטנסיבית למדיי, להצגה עצמית כוזבת של חברים ברשת החברתית. תהליך זה מתחיל, לדוגמה, בפרסום פוסט מלא בטחון, הומור, ציניות וכדומה (גם אם תכונות אלה אינן מאפיינות את המפרסם בחייו ה"אמיתיים"). פוסט זה מקבל לעיתים קרובות תמיכה (לייקים, תגובות תמיכה, ועוד).

מעשרות ואף מאות "חברי פייסבוק", מה שנותן לכותב הרגשה עילאית, ומחזק (ואף מקצין) את ההתנהגות הזאת גם בהמשך. כתוצאה מכך נוצר דפוס התנהגות של חברים ברשת החברתית שמציגים מצג שונה מאוד מחייהם ואופיים האמיתי (העצמי הפייסבוקי), מצג שמזכה אותם בקבלה חברתית שבהרבה מקרים אינה נמצאת בחייהם ה"אמיתיים". כתוצאה מכך מעדיפים חברים אלה לבלות זמן גדול יותר ויותר ברשת החברתית ה"מתגמלת" ולהמעיט את נוכחותם בשאר מישורי חייהם, שם ההתמודדות בהרבה מקרים, מורכבת יותר.

תוצאות המחקר הצביעו על התכונות הפסיכולוגיות וגורמי האישיות התורמים ליצירת עצמי-פייסבוקי שקרי, תרומת העצמי הפייסבוקי השקרי להתמכרות לפייסבוק והתוצאות השליליות של ההתמכרות.

העצמי הפייסבוקי הכוזב נמצא במתאם שלילי עם הערכה עצמית, אותנטיות בחיים האמיתיים (מחוץ לפייסבוק) ומוחצנות. בנוסף נמצא העצמי הפייסבוקי הכוזב ללא ספק כתורם ליצירת התמכרות לפייסבוק. להתמכרות זו נמצאה תרומה שלילית גבוהה לרווחתו של הפרט (Well being), שנמצאת בקורלציה שלילית גבוהה לעצמי הפייסבוקי הכוזב.

השלכות מחקר זה משמשות לאבחון וטיפול בתופעה החדשה של התמכרות לפייסבוק (ולאינטרנט בכלל) והן יכולות כמובן לשמש גם לחינוך מונע. חינוך זה יכול לסייע בהגברת המודעות של משתמשי הפייסבוק לנסיבות השליליות של שימוש מוגבר והצגת עצמי מזוייף בפייסבוק, תחומים שאינם פופולריים כל-כך בשיח הציבורי, בודאי לא ברשת החברתית.

בהרבה מיקרים ה"מכור" עצמו אינו מודע לחומרת הבעיה, כך שעל האנשים סביבו לזהות את הנקודה בה השימוש הופך להתמכרות, ולהפנות את האדם לטיפול. לעיתים האדם עצמו מרגיש מצוין, ומרוצה מאוד ממצבו (כאמור החוויה עשויה להיות מתגמלת מאוד), כך שהפנייה לטיפול במצב כזה עשויה להיות משימה לא פשוטה. למרות זאת ישנם בהחלט גם "מכורים" שמזהים את הסימנים המדאיגים בעצמם ופונים לטיפול. הנקודות שצריכות להדליק נורות אדומות סובבות סביב שימוש רב ברשתות חברתיות, באינטרנט ובמובייל ונסיגה בתפקוד חברותי, משפחתי, הורי, תעסוקתי, לימודי וכדומה.

ה"עצמי הפייסבוקי"

בטיפול במקרי התמכרות כאלה, יש לבחון את הפרדיגמה שהוצגה במאמר זה, על ידי התבוננות משותפת על מצבי העצמי השונים של האדם במרחב הוירטואלי ובמרחב ה"אמיתי", תוך הבנה הולכת וגוברת של הרווחים והמחירים של שימוש בכל אחד מאלה. הדגש מושם כמובן על נסיון להרחיב את יכולתו של האדם להציג את מצבי העצמי המגוונים בכל אחד משני המרחבים (הוירטואלי וה"אמיתי), כך שקשיים יוכלו להיות מבוטאים גם ברשתות החברתיות למשל, ובטחון עצמי והומור יוכלו להיות לשימוש גם בעולם ה"אמיתי".

לסיכום, מקומן של הרשתות החברתיות משמעותי מאוד בחיינו, אך שימוש "לא נכון" בכלי עוצמתי זה, יכול לגרום להתמכרות וירידה ברווחת הפרט, במיוחד למשתמשים עם מאפייני אישיות מסויימים. חינוך מונע, זיהוי וטיפול במקרה הצורך בהחלט יכולים לסייע בהקלה של התופעה.

ביבליוגרפיה: Gil-Or, O., Levi-Belz, Y., & Turel, O. (2015). The “Facebook-self”: characteristics and psychological predictors of false self-presentation on Facebook. Frontiers in psychology, 6. Joinson, A. N. (2008). Looking at, looking up or keeping up with people?: Motives and use of facebook. Proceedings of the Twenty-Sixth Annual SIGCHI Conference on Human Factors in Computing Systems, 1027-1036.